שאלה
יש לי ילד עם בעיית תקשורת ואינטלגנציה בתחומי הנורמא ומאוד היפר. כרגע נמצא בגן שפתי - גן חובה. רציתי להתיעץ איתכם מה עדיף לעשות לשלוח אותו לגן תקשורתי או להצמיד סיעת על מנת שתעזור לו. מרוב מחשבות אינני יכולה לישון בלילות, אני כל הזמן אוספת אינפורמציה, כל אחד אומר לי משהוא אחר. פסיכולוגים ורופאים התפתחותיים ממליצים על גן תקשורת לעומת זאת אני שומעת פה ושם שעדיף לא להחמיר את הבעיה אלה לשלוח אותו לגן רגיל עם סיעת צמודה. הייתי רוצה לדעת מה נכון. דבר אחד אני הבנתי שלא משנה לאיזה גן אני אשלח את בני ללא טיפול תרופתי הגננת עושה פרצופים. יש לציין שילד כן מקבל ריטלין אשר לא עושה לו טוב. ויש ימים שהוא לא מוכן לקחת את התרופה ואז זה פשוט סיבה למסיבה הגננת והסייעת של הגן מתחילות להגיד לי שפעם הבא אני בכל זאת אשכנע את הילד לקחת את התרופה. לפעמים אני נשבר ולא יכולה לסבול את זה יותר ומעדיפה להשאיר את הילד בבית רק כדי לא לשמוע מה יש לצוות של הגן להגיד לי וכדי שלא יצעקו על בני בגן (שזה קורה הרבה מכיון שאין להם שום מושג איך להתמודד איתו וכאשר הם קיבלו עזרה מפסיכולוגית שלי הם לא רצו ליישם את מה שנאמר להם). מה עליי לעשות, הגבול בין מה טוב לילד ומה לא נמחק אצלי, אני כבר לא יודעת מה עליי לעשות מרב עיצות. גם בבית אין לי הרבה תמיחה (אם בכלל) אני מתמודדת עם הקשיים לבד, עם הרבה דיכאונות ולפעמים ייאוש. מאוד אשמח לתגובתכם. תודה.
יש לי ילד עם בעיית תקשורת ואינטלגנציה בתחומי הנורמא ומאוד היפר. כרגע נמצא בגן שפתי - גן חובה. רציתי להתיעץ איתכם מה עדיף לעשות לשלוח אותו לגן תקשורתי או להצמיד סיעת על מנת שתעזור לו. מרוב מחשבות אינני יכולה לישון בלילות, אני כל הזמן אוספת אינפורמציה, כל אחד אומר לי משהוא אחר. פסיכולוגים ורופאים התפתחותיים ממליצים על גן תקשורת לעומת זאת אני שומעת פה ושם שעדיף לא להחמיר את הבעיה אלה לשלוח אותו לגן רגיל עם סיעת צמודה. הייתי רוצה לדעת מה נכון. דבר אחד אני הבנתי שלא משנה לאיזה גן אני אשלח את בני ללא טיפול תרופתי הגננת עושה פרצופים. יש לציין שילד כן מקבל ריטלין אשר לא עושה לו טוב. ויש ימים שהוא לא מוכן לקחת את התרופה ואז זה פשוט סיבה למסיבה הגננת והסייעת של הגן מתחילות להגיד לי שפעם הבא אני בכל זאת אשכנע את הילד לקחת את התרופה. לפעמים אני נשבר ולא יכולה לסבול את זה יותר ומעדיפה להשאיר את הילד בבית רק כדי לא לשמוע מה יש לצוות של הגן להגיד לי וכדי שלא יצעקו על בני בגן (שזה קורה הרבה מכיון שאין להם שום מושג איך להתמודד איתו וכאשר הם קיבלו עזרה מפסיכולוגית שלי הם לא רצו ליישם את מה שנאמר להם). מה עליי לעשות, הגבול בין מה טוב לילד ומה לא נמחק אצלי, אני כבר לא יודעת מה עליי לעשות מרב עיצות. גם בבית אין לי הרבה תמיחה (אם בכלל) אני מתמודדת עם הקשיים לבד, עם הרבה דיכאונות ולפעמים ייאוש. מאוד אשמח לתגובתכם. תודה.