שאלה

[יעל91]

שאלה

שלום למשתתפים בפורום! האם מישהו מכם מתמודד עם הורה (במקרה שלי זו אמא שלי) שחולה בדכאון קליני או בחרדה שמצריכה לקחת תרופות כמה פעמים ביום? אמא שלי אחרי שנים של סרוב הלכה בסופו של דבר לרופא פסיכיאטרי שרשם לה תרופות אבל היא לא תמיד מוכנה לקחת אותן מה ששם אותה במצב נפשי עוד יותר גרוע. איך מתמודדים עם זה? בלי להיות שוטר תרופות ובלי שהיא תרגיש כמו ילדה קטנה? אני מתגוררת בארה"ב וכואב לי שבשיחות הטלפון היומיות שלנו מסתתר איזה צל של "איך את מרגישה היום אמא? לקחת את התרופה היום?" מצד שני אם היא לא לוקחת אותן היא לא מתפקדת. המון תודה אם יש לכם איזשהיא הערה, הארה או נסיון אישי בנושא שיוכל לסייע לי.

 

[pf26]

לא אמא אלא סבתא

ולצערי הרב הדרך היחידה היא אכן להיות שוטר. אחרי שמישהו במשפחה נפטר סבתא החליטה שהיא מפסיקה לקחת את התרופות נוגדות דיכאון שלה. לא ברור לי מה היה הקשר בעיניה. בכל אופן, מצבה הנפשי התדרדר מהר מאד והדרך היחידה להחזיר אותה למצב הקודם היה לוודא שהיא לוקחת את התרופות. מקווה שיש מי שיעזור לך בנושא הפיקוח. קשה מאד להיות ההורים של הורינו. בהצלחה.

 

[ואו הבנתי]

יעל אי אפשר להשגיח על אמא

חולת נפש מרחוק. חלק מהמחלה היא שהיא לא מתמידה לקחת כדורים. תשאלי פסיכיאטר בסביבתך או באחד הפורומים מה לעשות איתה. את יכולה לומר לה כשאת משוחחת איתה שאת מוכנה להפסיק לשאול אותה אם לקחה כדורים בתנאי שאת בטוחה שהיא ךוקחת את הטיפול. ולגבי לשאול מה שלומה, אז זאת שאלה לגיטימית בין הורים לילדים אפילו בריאים. לדעתי את בהחלט יכולה לשאול את אמך על המצב הרפואי שלה מבלי לחושב שזה לא בסדר. אולי אתן מדברות רק על המצב הרפואי שלה ואולי זה כבד עליך. אבל זה המעט שאת יכולה לעשות מחו"ל.

 

[גלבועא]

גם אני כקודמותיי חושב שיש לפקח

מקרוב על לקיחת התרופות. בבנין שאנו גרים בו חיתה גב' מבוגרת לבד. בשלב מסויים בתה פנתה אלינו [אנחנו רק 9 דיירים בבנין] ושאלה אם נוכל לקבל אחריות על מתן תרופות לאמה. לצערנו לא יכלנו, ובמשך שנתיים מדי ערב בערבו היא הגיעה כדי לתת לה תרופות.

 

[יעל91]

האחיות שלי עושות מה שהן יכולות

הן שתיהן גרות מרחק שעה נסיעה מהורי ולא מסוגלות לנסוע כל בוקר צהרים וערב לודא שאמא שלי לוקחת את התרופות, יש להן ילדים ובעלים ובוסים שלא יאפשרו להן להגיע מאוחר ולעזוב מוקדם על פי המרשמים של אמא שלי. אמא שלי אשה צעירה יחסית 66 ומאוד חזקה ודעתנית ואין סיכוי שהיא תסכים למישהו שיבוא שלוש פעמים ביום לוודא שהיא לקחה מה שהיא צריכה לקחת, מצד שני אבא שלי שהוא האדם היחידי שחי איתה בבית ונמצא איתה רוב הזמן מסרב לקחת אחריות על לקיחת התרופות. לדעתו היא אשה מבוגרת והוא לא יכול להגיד לה מה לעשות. הוא מעדיף שהאחיות שלי יתמודדו עם זה ושאני אבוא להתמודד עם זה, על אף שבתכלס כשהיא חוטפת התקף חרדה באמצע הלילה שכולל רעידות וכאבי לב זה הוא שצריך להסיע אותה לבית החולים כי הוא זה שנמצא לידה..

 

[ואו הבנתי]

יעל, נראה לי שאבא שלך

לא הפנים את העובדה שאמך חולה. כנראה שאביך נכנע לה, בגלל שהיא אשה דעתנית ולא ממש מקשיבה לו. יכול להיות שיש לאמך תופעות לואי מהכדורים ולכן היא מפסיקה לקחת אותם. אי אפשר להכריח את אמך לקחת את הכדורים. אבל כשהיא מפסיקה לקחת ומקבלת התקף, נראה לי שאביך יודע מה לעשות איתה. אולי אחרי התקף חרדה (שלא נחשב למחלה פסיכיאטרית), היא מבינה שהיא צריכה לחזור לכדורים. השאלה היא, מכמה התקפי חרדה היא סובלת בשבוע, בחודש וכו. והאם זאת תופעה היחידה שהיא סובלת ממנה. אולי צריך לעשות עוד בירורים. אולי צריך להחליף לה את הכדורים. יש היום המון תרופות שתופעות הלואי שלהם מאוד מינימליות. אולי יש מקום לקבל דיעה נוספת אצל פסיכיאטר אחר. נראה לי שקשה לך ולאחיותיך להשפיע על אמכם, ואולי אביך סובל ממצבה יותר ממנה. בכל אופן, כדאי לך לשוחח עם אביך ולשאול אותו איך הוא מסתדר עם המצב.

 

[pf26]

טוב שהיא לא גרה לבד

יש רופאים שמתמחים בזיקנה (לא זוכרת איך נקריאת ההתמחות הזו) ויש תחום נפרד בפסיכיאטריה לזיקנה. יכול להיות שאבא שלך בעצמו עובר משבר כשהו רואה את ה"אישה שאיתו" מזדקנת ומשתנה. לדעתי הוא צריך ללכת לפגישה עם רופא שיסביר לו כמה התרופות חשובות להמשך איכות חיים טובה לאימך בפרט ולשניהם כזוג. אולי אפשר שילך עם אחיותיך, כדי שלא יהיה בודד שם.

 

[יעל91]

היא רואה רופאה מאוד טובה

אחת הטובות בארץ, האחיות שלי הלכו איתה כמה פעמים כי היא לא רצתה להיות שם לבד. במשבר האחרון האחיות שלי רצו שכל המשפחה תלך כדי לדבר עם הרופאה על התרופות וללמוד איך לגרום לאמא שלי לקחת אותן ואבא שלי לא רצה ללכת, קודם בגלל שהביקור עלה 700 ש"ח ואחר כך כי הוא לא רצה לקחת אחריות ללקיחת התרופות, ואם האחיות שלי יכולות לדאוג לזה ולהשאיר אותו מחוץ לעניין מה טוב. רק אחרי שאחותי התקשרה יום אחד בוכה וכועסת שהיא לא יכולה שוב לעזוב את העבודה באמצע היום כדי לשכנע את אמא שלי לקחת את התרופות הוא הסכים בלת ברירה לדאוג לזה. עכשיו אמא שלי שוב בתקופה טובה מאז שנפסקו הקטיושות (הם גרים בחיפה) ולוקחת את התרופות אני רק מקווה שבמשבר הבא אבא שלי יהיה מוכן לתת יד ולעזור.

 

[גלבועא]

מה שרומז אולי, שמי שצריך גם טיפול

הוא אביך. הרי ברור שהוא לא יכול להפיל אחריות עליכן, כשהוא זמין, בריא ובעל הקשר העמוק והמתמשך עם אמכן/אשתו.

 

[יעל91]

../images/Emo13.gif לא רק יכולנו לשכנע אותו ללכת

 

[גלבועא]

תביאו את הטיפול אליו

 

[ה ר מ י נ ה]

למרבה הצער, אנשים הסובלים מדכאון

משלים את עצמם שכאשר התרופה משפיעה הם בעצם נרפאו מן המחלה ומפסיקים לקחת תרופות. אז נוצר המלכוד . המצב מחמיר ואז אותה חולה כבר לא מסוגלת להתמודד עם נטילת התרופות. זאת בעצם הבעיה עם הרבה חולים כרוניים.