אוקי, מהתחלה:
אתה מאמין במדינה, נכון? כלומר, אתה מקבל את הרפלמנט הישראלי, ישב מי שישב בו, כלגיטימי, כל עוד הוא פועל בדרך הדמוקרטית. עד כאן אני צודק? אם אתה מאמין במדינה, סימן שאתה רוצה בקיומה. אם אתה רוצה בקיומה, אתה רוצה שהיא תהיה מוגנת בפני סכנה. כאן יש אחת משתי האפשרויות הבאות: תרצה להגן עליה בעצמך, או תרצה שמישהו אחר יגן עליה במקומך. במקרה השני תהיה פרזיט. ההבדל בינך לבין החרדים הוא כבר מההנחה הראשונה - הם לא מאמינים במדינה, ולכן קיומה אינו בגדר מצווה מבחינתם. אני מוכן שאף אחד לא יתגייס לצבא, כן. למעשה, אני מוכן שמדינת ישראל תעלם. ואם אתה חושב שאני היחיד, אתה מוזמן לראות את הברסלבים שהינם פצפיסטים, את חב"ד שבמוצהר אינם ציונים, את אגודת ישראל שמצהירה ימים ולילות שהיא מעדפיה לחיות תחת שלטון ערבי, ואת ש"ס שרוצה ישיבה ענקית עצמאית בלי צבא. החרדים נלחמים לביטול גיוס אברכים, כי להתערב בענייני האומות אינו מנהג יהודי, ולמעשה יש איסור על כך. החריגה היחידה בנושא, וגם עליה יש ביקורת רבה, היא בחקיקה הדתית, וגם אז הדבר מבוצע במישור המדיני בלבד, ונעשה כדי למנוע מהמדינה להחיט את תושביה. כיוון שלפי יהדות התורה וש"ס גיוס לצבא אינו בהכרח חטא, אסור להם ליזום הצעת חוק שתפטור חילונים מן השרות. סביר להניח שאם מפלגה חילונית הייתה מציעה זאת, הם היו בעד. מההשמצות של הרבנים, אלוהים והציבור החרדי אתעלם. זה היה מיותר להגיד את זה וזה מיותר להגיב על זה. בן גוריון נתן פטור, ובפועל, הם השתמטו כולם. וכיוון שהמדינה הציונית לא התאמצה לאכוף עליהם את הגיוס המלא, אני יכול רק להגיד שהמספר תקף רק לנייר, כיוון שבפועל שני הצדדים ידעו יפה מאד מה יקרה. ולכן אין לכך שום קשר לביסוס הלכתי כלשהו.