ל-Blackpanter1י היקר!
בס"ד שלום! חז"ל קבעו את התעניות על מנת לעורר את הלב לתשובה וכמו שכותב השו"ע אין התענית עיקר אלא הרהורי התשובה המתלווים לתענית. עם זאת אם אין סיבה כפי שקבעו חכמים מי פטור "אסור לפרוש מן הציבור". נכון שהמצב בכלל ועוד לתושבי הצפון קשה ועצובה אבל אין מצב זה בין הסיבות שהתירו חכמים שלא לצום. אדרבה חז"ל אומרים שכאשר אדם נמצא במצב של צער ומערב בצערו את צער השכינה הקדושה שנמצאת בגלות זכותו ושכרו רב(ברכות דף סג, א): "א"ר הונא בר ברכיה משום רבי אלעזר הקפר כל המשתף שם שמים בצערו כופלין לו פרנסתו שנאמר (איוב כב) והיה שדי בצריך וכסף תועפות לך ר' שמואל בר נחמני אמר פרנסתו מעופפת לו כצפור שנאמר וכסף תועפות לך" לכן, להלכה אם אתה בריאותית מרגיש טוב אל לך להפסיק את הצום. השתדל לעסוק בלימוד ענייני היום ואם יש איתך עוד מי שתוכל לשוחח איתו נסו ללמוד יחד על מנת להיות עסוקים בדברי תורה וכך ההרגשה והלקח שיש לקחת מיום צום זה יביא תועלת ומעשית הזמן יעבור מהר ומועיל יותר. שמיעת מוסיקה אף עצובה ואף שקטה אסורה כיוון שדרכה של מוסיקה להסיח דעתו של אדם מהתענית ואין זו הכוונה אלא כפי שציינתי יש למעשה לקיים תקנת חכמים ולצום אבל ובעיקר לעסוק ולחשוב במהות התענית ולחשוב מה אני יכול לתרום לעם ישראל בשעה קשה זו. ואתה יכול לתרום! כל אחד יכול! אי אפשר לדעת בזכות מי יזכה אותו ה' למהר את הישועה ולפעמים אדם חושב מה אני יכול כבר להועיל, יש צדיקים וגדולים ממני, אבל בשמיים החשבון לגמרי אחרת ולא חסרים מעשים ששמענו שבזכות אדם בודד ה' מציל ומושיע. מסופר על רבי חיים שמואלביץ זצ"ל שאמר שבזכות אישה אחת ששהתה במקלט ה' ריחם והציל את עם ישראל. אישה זו היתה עגונה שנים רבות וכשהיתה במקלט שמע אותה רבי חיים שפונה ואומרת לקב"ה שהיא עגונה הרבה שנים ונמצאת בצער גדול ועם זאת היא מוכנה למחול לבעלה ובזכות זה הקב"ה יעשה ניסים לעם וכך היה, הודו לה'! זכריה פרק ח פסוק יט: "כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ" אכי"ר!
