מאזן האימה.
רינתי, כמה עובדות חיים אפשר? כל הרעיון של "כוחנות" הוא לא כלכך מטומטם כמו שהוא נראה. במצב של איום... יש שתי תגובות בסיסיות. הצד המאיים, יעשה את כל יכולתו בכדי להגביר את האיום. [תחזיקו אותי... לפני שאני מתחרפן לגמרי] זה תמיד[!] בא ממקום שהמאיים מזהה פחד אצל המאויים. זה גם כל הרעיון של הערסים, נגיד. אם תגמגמי, המאיים יגביר ת'לחץ. הוא גם יעשה מעשים בכדי להגביר את האיום אבל כמעט אף פעם לא ילך עם זה עד הסוף. אף פעם אי אפשר להיות בטוחים עד הסוף, זו עובדת חיים ועל זה בנוי כל המשחק. הדרך אחת היא להתמודד עם זה, זה לוותר על הפחד. [נכון, מי שמפחד לא יכול סתם "רק" להחליט. צריך לפעול נגד הפחד. פשוט אין ברירה. יש בזה סיכון מסויים, אבל להכנע זה להפסיד על בטוח. הדרך השניה, זה להראות לך שיש לך יותר גדול. להפחיד אותו יותר. פה צריך לדעת מול מי אתה עומד וללכת איפה שהכי כואב לו. זה לא משחק בכח באמת... זה משחק בנקודות. פה מנצחים העצבים. מי שממצמץ ראשון... מפסיד. ומי שלוקח את זה לעולמות אחרים, כמו המאפיונרים או פוליטיקאים,.. צודק.