איגרת הגר"א
בס"ד תודה רבה רבה לך ר' אסף הי"ו! אבל התכוונתי לפיסקה אחרת מהאיגרת הקדושה: , ''מה אומנותו של אדם בעולם-הזה, ישים עצמו כאלם'' כו' (חולין פט). וידבי ק שפתותיו כשתי ריחים כו'. וכל כף הקלע הכל בהבל פיו של דברים בטלים, ועל כל דבור הבל, צריך להתקלה מסוף העולם ועד סופו. וכל זה בדברים יתרים. אבל בדברים האסורים, כגון: לשון-הרע ולצנות ושבועות ונדרים ומחלקת וקללות, ובפרט בבית-הכנסת ובשבת ויום-טוב, על אלו צר יך לירד לשאול למטה הרבה מאד, ואי-אפשר לשער גדל היסורין והצרות שסובל בשביל דבור אחד (זהר), ולא נאבד אפלו דבור אחד שלא נכתב.. וכן: "ואף בבית-הכנסת תקצר מאד ותצא. ויותר טוב להתפלל בבית, . כי בבית-הכנסת אי-אפשר להנצל מקנאה, ולשמע דברים בטלים ולשון- הרע ונענשין על-זה, כמו שאמרו (שבת לג): ''אף השומע ושותק'' כו'. וכל-שכן בשבת ויום-טוב שמתאספין לדבר, יותר טוב שלא תתפלל כלל.." אבל מחשבה ומעשה טוב עשית ואני מכיר לך תודה על כך!! בברכה