שאלה.

Guy3331

New member
שאלה.

- מהן בדיוק המידות "כזית" ו-"כביצה"? ומדוע נקראות כך? תודה מראש...
 

mgb

New member
שיעורי כזית וכביצה

בס"ד שלום ותודה על השאלה! נקרא תחילה מס' שורות ממסכת עירובין ד' ע"א ו-ע"ב: "אמר ר' חייא בר אשי אמר רב שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני שיעורין דאורייתא הוא דכתיב (דברים ח) ארץ חטה ושעורה וגו' ואמר רב חנן כל הפסוק הזה לשיעורין נאמר חטה לכדתנן הנכנס לבית המנוגע וכליו על כתיפיו וסנדליו וטבעותיו בידיו הוא והם טמאין מיד היה לבוש כליו וסנדליו ברגליו וטבעותיו באצבעותיו הוא טמא מיד והן טהורין עד שישהא בכדי אכילת פרס פת חיטין ולא פת שעורין מיסב ואוכל בליפתן שעורה דתנן עצם כשעורה מטמא במגע ובמשא ואינו מטמא באהל גפן כדי רביעית יין לנזיר תאנה כגרוגרת להוצאת שבת רמון... " על מנת לתת לאדם תיאור שיעור של ההלכה הן לאיסור והן למצווה. כלומר מהו השיעור שאסור ומהו השיעור לקיום מצווה מסויימת השתמשו חכמים במה שרגיל להיות אצל בני אדם. לחלק כפי שרואים מהגמ' הנ"ל ייסודו באסמכתא מהפסוק וחלק מגודל מאכלים מסויימים שכל אחד מכיר ולא יצטרך כלי מדידה לדעת מהו השיעור. בברכה
 

Guy3331

New member
אבל לפי מיטב הבנתי,

שיעור של "כזית" זה קצת יותר מזית בודד? אם-כן, מדוע זה נקרא ע"ש הזית?
 

mgb

New member
שיעור כזית יותר מזית..

בס"ד שלום! נכון וכבר בפוסקים הוזכרה "בעיה" זו.. על פי הפוסקים שני זיתים של היום היוו את ה"כזית" של פעם וכנ"ל לגבי "כביצה"! בוא נקרא מס שורות שוב מהגמ' והפעם מסוף תענית סוטה וכתובות.. תענית י"ט תניא א"ר אלעזר בן פרטא מיום שחרב בית המקדש נעשו גשמים צימוקין לעולם ..(עיין שם בהמשך הדברים) סוטה מ"ח העיד ר' יהושע מיום שחרב בהמ"ק אין יום שאין בו קללה ולא ירד הטל לברכה וניטל טעם הפירות ר' יוסי אומר אף ניטל שומן הפירות ר' שמעון בן אלעזר אומר הטהרה נטלה את (הטעם ואת) הריח המעשרות נטלו את שומן הדגן וחכמים אומרים הזנות והכשפים כילו את הכל כתובות קי"א ת"ר יהי פסת בר בארץ בראש הרים אמרו עתידה חטה שתתמר כדקל ועולה בראש הרים ושמא תאמר יש צער לקוצרה תלמוד לומר ירעש כלבנון פריו הקב"ה מביא רוח מבית גנזיו ומנשבה עליה ומשרה את סלתה ואדם יוצא לשדה ומביא מלא פיסת ידו וממנה פרנסתו ופרנסת אנשי ביתו עם חלב כליות חטה אמרו עתידה חטה שתהא כשתי כליות של שור הגדול ואל תתמה שהרי שועל קינן בלפת ושקלוהו ומצאו בו ששים ליטרין בליטרא של צפורי תניא אמר רב יוסף מעשה בשיחין באחד שהניח לו אביו שלשה בדי חרדל ונפשח אחד מהן ונמצאו בו תשעה קבין חרדל ועציו סיככו בו סוכת יוצרין אמר ר"ש בן תחליפא קלח של כרוב הניח לנו אבא והיינו עולים ויורדים בו בסולם ודם ענב תשתה חמר" עד כאן הציטוטים כלומר שכל גודל וטעם הפירות השתנה לרעה באשר הרמה הרוחנית בכלל בעולם בירידה מתמדת והדבר משפיע גם על ה"חומר" בכמות ובאיכות שבעולם. בברכה
 
למעלה