שאלה
- פותח הנושא M1M6
- פורסם בתאריך
תשובה.
צריך לאהוב את הקב"ה מכל הלב! - שנאמר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אלקיך בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ." (דברים ו, ה) ולגביי פחד, הפחד צריך בעצם להיות רק "פחד חיובי", כלומר יראת-שמים טהורה, דהיינו לפחד מלחטוא, ולהזהר שלא לחטוא אפילו שעה אחת... ומי שמפחד מלחטוא, והוא ירא את ה' יתברך, הוא בעצם לא מפחד משום דבר. כי הבוטח ב-ה' יודע שאין ממה לחשוש... שבוע-טוב!
צריך לאהוב את הקב"ה מכל הלב! - שנאמר: "וְאָהַבְתָּ אֵת ה' אלקיך בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ." (דברים ו, ה) ולגביי פחד, הפחד צריך בעצם להיות רק "פחד חיובי", כלומר יראת-שמים טהורה, דהיינו לפחד מלחטוא, ולהזהר שלא לחטוא אפילו שעה אחת... ומי שמפחד מלחטוא, והוא ירא את ה' יתברך, הוא בעצם לא מפחד משום דבר. כי הבוטח ב-ה' יודע שאין ממה לחשוש... שבוע-טוב!
צריך גם לאהוב את ה' יתברך, וגם
לירוא ממנו. אלו שתי מצוות. האחת מצות אהבת ה'. ואמרו חז"ל - עד היכן? - "בכל לבבך" (בשני יצריך, גם ביצר-הטוב, וגם כשיצר-הרע מתגבר ח"ו...), "ובכל נפשך" - אפילו נוטל את נפשך! "ובכל מאדך" - בכל ממונך. לתת לעניים ולצדקה כמה שאפשר. השניה היא מצות יראת ה'. שנאמר: "וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אלקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-ה' אלקיך, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-ה' אֱלקיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ." (דברים י, יב) שצריך תמיד לשוות שם-ה' לנגד עיניו, ולא לחטוא. שנאמר: " שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד". (תהלים טז, ח) לא צריך לפחד מהקב"ה כאילו שהוא עומד על ראשנו עם פטיש ומכה כל פעם שאנו חוטאים... זו לא יראת-שמים. צריך לירא את הקב"ה, כי זה מה שהוא בעצם רוצה מאתנו. ושהוא מנסה אותנו, אם נלך בדרך טובה או לא ח"ו... ולכן יראת-שמים היא לא ממש פחד, אלא להיפך, התגברות על כל הפחדים. לדעת ש-ה' משגיח ועוזר, ורוצה בטובתנו. לירא את ה' מתוך שאנו אוהבים אותו ית', ומפחדים לחטוא לו ח"ו... וזהו "פחד" חיובי! זו יראת-שמים. בברכה.
לירוא ממנו. אלו שתי מצוות. האחת מצות אהבת ה'. ואמרו חז"ל - עד היכן? - "בכל לבבך" (בשני יצריך, גם ביצר-הטוב, וגם כשיצר-הרע מתגבר ח"ו...), "ובכל נפשך" - אפילו נוטל את נפשך! "ובכל מאדך" - בכל ממונך. לתת לעניים ולצדקה כמה שאפשר. השניה היא מצות יראת ה'. שנאמר: "וְעַתָּה, יִשְׂרָאֵל, מָה ה' אלקיך שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ, כִּי אִם-לְיִרְאָה אֶת-ה' אלקיך, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ, וְלַעֲבֹד אֶת-ה' אֱלקיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ." (דברים י, יב) שצריך תמיד לשוות שם-ה' לנגד עיניו, ולא לחטוא. שנאמר: " שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד". (תהלים טז, ח) לא צריך לפחד מהקב"ה כאילו שהוא עומד על ראשנו עם פטיש ומכה כל פעם שאנו חוטאים... זו לא יראת-שמים. צריך לירא את הקב"ה, כי זה מה שהוא בעצם רוצה מאתנו. ושהוא מנסה אותנו, אם נלך בדרך טובה או לא ח"ו... ולכן יראת-שמים היא לא ממש פחד, אלא להיפך, התגברות על כל הפחדים. לדעת ש-ה' משגיח ועוזר, ורוצה בטובתנו. לירא את ה' מתוך שאנו אוהבים אותו ית', ומפחדים לחטוא לו ח"ו... וזהו "פחד" חיובי! זו יראת-שמים. בברכה.
פחד או אהבה לקב"ה?
בס"ד הבט נא, כל חניך, תלמיד, טירון, ילד, עובד בראשית הדרך חש פחד מהסמכות שמעליו.. ברבות הזמן כשהוא כבר בוגר או מנוסה וותיק איש איש בתחומו מתחיל להעריך את אותה סמכות: התלמיד מוקיר ומעריך את מחנכיו, הטירון את מפקדיו, הילד את הוריו והעובד את ה"בוס". להבדיל אבל באותה גישת הבנה אנו תחילה מפחדים מהקב"ה אלא שהקב"ה אינו מושא לפחד אלא לאהבה כיוון שכל העולם חסד אחד גדול וה' ברא אותו להיטיב עם הבריות ולא להפחידם או ח"ו להתעלל בהם. אנו חושבים על העונשים וייסורים בעולם כנקמה אבל אם היינו בוגרים יותר ומבינים לעומק היינו מבינים שהכל לטובה והכל ברחמים להיטיב.. הפחד בתחילת הדרך הוא פחד מהעונש אבל אין זה הפחד הנכון והנרצה ואין זו התכלית חלילה אלא ברבות הזמן אנו מפחדים ברמה של "יראת הרוממות". כלומר, הפחד להכעיס ולהכאיב כביכול את הקב"ה כמו שאנו אוהבים את הההורים וכואב לנו כשאנו נוהגים שלא כראוי. כלפי הקב"ה כמו-כן, אנו מפחדים להכעיס אותו כיוון שאנו מכירים בטובו והפחד או היראה היא מרוב גודלו וחסדו. העבודה הרוחנית הזאת איננה מושגת ביום אחד אלא במשך הזמן עם לימוד תורה וקיום המצוות שדרכם אנו מכירים את הקב"ה ויודעים שראוי לעבוד אותו מתוך הכרה ולא מתוך פחד. אלא שבתחילת הדרך צריך להתחיל עם הרמה הנמוכה של הפחד ולא רק עבודה מאהבה כי טבעו של האדם לעשות לעצמו "הנחות" בחובותיו. ועל כך מסביר הברטנורא בפרקי אבות (א'-ג')"ויהי מורא שמים עליכם". אע"פ שאתה עובד מאהבה עבוד ג"כ מיראה. שהעובד מאהבה זריז במצות עשה, והעובד מיראה נזהר ממצות לא תעשה , ונמצאת דעבודתו שלימה. וכן אמרו חז"ל: עבוד מאהבה עבוד מיראה. עבוד מאהבה, שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא. עבוד מיראה, שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא בועט: בברכה
בס"ד הבט נא, כל חניך, תלמיד, טירון, ילד, עובד בראשית הדרך חש פחד מהסמכות שמעליו.. ברבות הזמן כשהוא כבר בוגר או מנוסה וותיק איש איש בתחומו מתחיל להעריך את אותה סמכות: התלמיד מוקיר ומעריך את מחנכיו, הטירון את מפקדיו, הילד את הוריו והעובד את ה"בוס". להבדיל אבל באותה גישת הבנה אנו תחילה מפחדים מהקב"ה אלא שהקב"ה אינו מושא לפחד אלא לאהבה כיוון שכל העולם חסד אחד גדול וה' ברא אותו להיטיב עם הבריות ולא להפחידם או ח"ו להתעלל בהם. אנו חושבים על העונשים וייסורים בעולם כנקמה אבל אם היינו בוגרים יותר ומבינים לעומק היינו מבינים שהכל לטובה והכל ברחמים להיטיב.. הפחד בתחילת הדרך הוא פחד מהעונש אבל אין זה הפחד הנכון והנרצה ואין זו התכלית חלילה אלא ברבות הזמן אנו מפחדים ברמה של "יראת הרוממות". כלומר, הפחד להכעיס ולהכאיב כביכול את הקב"ה כמו שאנו אוהבים את הההורים וכואב לנו כשאנו נוהגים שלא כראוי. כלפי הקב"ה כמו-כן, אנו מפחדים להכעיס אותו כיוון שאנו מכירים בטובו והפחד או היראה היא מרוב גודלו וחסדו. העבודה הרוחנית הזאת איננה מושגת ביום אחד אלא במשך הזמן עם לימוד תורה וקיום המצוות שדרכם אנו מכירים את הקב"ה ויודעים שראוי לעבוד אותו מתוך הכרה ולא מתוך פחד. אלא שבתחילת הדרך צריך להתחיל עם הרמה הנמוכה של הפחד ולא רק עבודה מאהבה כי טבעו של האדם לעשות לעצמו "הנחות" בחובותיו. ועל כך מסביר הברטנורא בפרקי אבות (א'-ג')"ויהי מורא שמים עליכם". אע"פ שאתה עובד מאהבה עבוד ג"כ מיראה. שהעובד מאהבה זריז במצות עשה, והעובד מיראה נזהר ממצות לא תעשה , ונמצאת דעבודתו שלימה. וכן אמרו חז"ל: עבוד מאהבה עבוד מיראה. עבוד מאהבה, שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא. עבוד מיראה, שאם באת לבעוט דע שאתה ירא ואין ירא בועט: בברכה
אי אפשר! ואחזור שוב ברשותך..
בס"ד אין האהבה והפחד יכולים ללכת יחד, כך הסברתי. הכוונה שכל מי שכעת מתקרב לעולם התורה ומכיר בחומרת העבירות מפחד מהעונש. אבל כשגודלים בהבנה ובהכרה בערך המצוות מפחדים להפסיד את השכר ובשלב גבוה יותר חוששין להאכזב את אבא שבשמיים.. מכיר את התחושה לראות את אביך מאוכזב ממעשה שטות שעשית פעם? אביך לא כועס אלא מאוכזב שקלקלת אבל לא לו אלא לך! כך היא התחושה שנקראת פחד בשלב גבוה ואין זה פחד מאדם רע או שוטר(זה הולך לפעמים יחד??)ואז כשמכירים את גדלותו וטובו של הבורא אוהבים אותו ורוצים לקיים את רצונו. כל הצדיקים וגדולי ישראל לדורותם אהבו את הקב"ה ומרוב אהבה זו פחדו שלא לקיים את המצוות שלו שמא יאכזבו אותו. אבל לא במובן של פחד שיטחי כפי שאנו מכירים בחיי יומיום! מובן יקירי? בברכה
בס"ד אין האהבה והפחד יכולים ללכת יחד, כך הסברתי. הכוונה שכל מי שכעת מתקרב לעולם התורה ומכיר בחומרת העבירות מפחד מהעונש. אבל כשגודלים בהבנה ובהכרה בערך המצוות מפחדים להפסיד את השכר ובשלב גבוה יותר חוששין להאכזב את אבא שבשמיים.. מכיר את התחושה לראות את אביך מאוכזב ממעשה שטות שעשית פעם? אביך לא כועס אלא מאוכזב שקלקלת אבל לא לו אלא לך! כך היא התחושה שנקראת פחד בשלב גבוה ואין זה פחד מאדם רע או שוטר(זה הולך לפעמים יחד??)ואז כשמכירים את גדלותו וטובו של הבורא אוהבים אותו ורוצים לקיים את רצונו. כל הצדיקים וגדולי ישראל לדורותם אהבו את הקב"ה ומרוב אהבה זו פחדו שלא לקיים את המצוות שלו שמא יאכזבו אותו. אבל לא במובן של פחד שיטחי כפי שאנו מכירים בחיי יומיום! מובן יקירי? בברכה
ידידי היקר , רק אוסיף
שמעולם ולעולם - לא פחדתי בגלל שידעתי שה' מעליי, או בגלל הפסד שכר (בזה במיוחד - לא). ה'פחד' שלי, היה שאני מאכזב את אבא שבשמיים, וגורם לו צער. ממרה את פיו. הייתי מעדיף שיקח את השכר לעצמו
ככה אני אעבוד אותו בלב שלם, עוד יותר - ולא חלילה לשם שכר. כל עניין השכר, מבחנתי - מיותר לגמרי. אני רוצה את ה', לא גן עדן. אגב, הרבה - אפילו בתחילת דרכם. חושבים ככה, וזוהי יראת שמיים אמיתית, לא לפחוד לשם לפחוד - אלא עשיית מצוות מאהבה ללא שום רצון שכר 'אל תעבדו את הרב על מנת לקבל פרס' ושנאמר : נעשה ונשמע. שבוע טוב !
שמעולם ולעולם - לא פחדתי בגלל שידעתי שה' מעליי, או בגלל הפסד שכר (בזה במיוחד - לא). ה'פחד' שלי, היה שאני מאכזב את אבא שבשמיים, וגורם לו צער. ממרה את פיו. הייתי מעדיף שיקח את השכר לעצמו
אהבה ויראת הרוממות
בס"ד ערב טוב! כדי לענות על השאלה "איך אפשר לאהוב כשפוחדים?", אביא לפניך המחשה, שגם תענה לך על שאלתך, וגם תבהיר יותר טוב מה היא יראת השם אמיתית. ההרגשה הנכונה שצריכה להיות לאדם בנוגע לקשר שלו עם הבורא יתברך דומה להרגשה שיש לאדם כשהוא נמצא בארמון של מלך בשר ודם, ועומד לפני המלך, והכוונה למלך שמאד נעים להיות במחציתו, למלך שמקרין אהבה רבה וחום לכל הסובבים אותו. אדם שנמצא במצב כזה של עמידה לפני המלך, חש במגביל שתי תחושות, מצד אחד הוא חש המון אהבה למלך, ורק רצון אחד ממלא את לבו - לעשות את רצון המלך. ומצד שני הוא חש יראה גדולה מהמעמד לעמוד לפני המלך, ומחמת אותה יראה הוא לא יעיז לעשות שום תזוזה שלא תהיה לפני רצון המלך. זאת אומרת, אפילו אם המלך לא יעניש אותו, בכל זאת היראה שיש לו מרוממות המלך, תמנע בעדו מלעשות שום דבר שהוא נגד רצון המלך. יראה זו שהאדם חש בעומדו לפני המלך, זאת לא הרגשה לא נעימה של פחד, אדרבא, ההרגשה הזו של היראה והבושה מפני המלך זו הרגשה מאד מרוממת, שכן כפי שאמרנו, אנו מדברים על מלך שמקרין רק אהבה לכל הסובבים אותו. כמדומני שאם נצליח להבין היטב את ההרגשות הנ"ל של אהבה ויראה שיש לאותו אדם שעומד לפני מלך בשר ודם, יקל עלינו מאד גם להשליך את אותן הרגשות כלפי הבורא יתברך. זאת כמובן בתנאי שנחזק אצלנו את האמונה במציאות השם יתברך, ובזה שהוא נמצא איתנו כל הזמן, מביט בנו ומשגיח על על צרכנו.
בס"ד ערב טוב! כדי לענות על השאלה "איך אפשר לאהוב כשפוחדים?", אביא לפניך המחשה, שגם תענה לך על שאלתך, וגם תבהיר יותר טוב מה היא יראת השם אמיתית. ההרגשה הנכונה שצריכה להיות לאדם בנוגע לקשר שלו עם הבורא יתברך דומה להרגשה שיש לאדם כשהוא נמצא בארמון של מלך בשר ודם, ועומד לפני המלך, והכוונה למלך שמאד נעים להיות במחציתו, למלך שמקרין אהבה רבה וחום לכל הסובבים אותו. אדם שנמצא במצב כזה של עמידה לפני המלך, חש במגביל שתי תחושות, מצד אחד הוא חש המון אהבה למלך, ורק רצון אחד ממלא את לבו - לעשות את רצון המלך. ומצד שני הוא חש יראה גדולה מהמעמד לעמוד לפני המלך, ומחמת אותה יראה הוא לא יעיז לעשות שום תזוזה שלא תהיה לפני רצון המלך. זאת אומרת, אפילו אם המלך לא יעניש אותו, בכל זאת היראה שיש לו מרוממות המלך, תמנע בעדו מלעשות שום דבר שהוא נגד רצון המלך. יראה זו שהאדם חש בעומדו לפני המלך, זאת לא הרגשה לא נעימה של פחד, אדרבא, ההרגשה הזו של היראה והבושה מפני המלך זו הרגשה מאד מרוממת, שכן כפי שאמרנו, אנו מדברים על מלך שמקרין רק אהבה לכל הסובבים אותו. כמדומני שאם נצליח להבין היטב את ההרגשות הנ"ל של אהבה ויראה שיש לאותו אדם שעומד לפני מלך בשר ודם, יקל עלינו מאד גם להשליך את אותן הרגשות כלפי הבורא יתברך. זאת כמובן בתנאי שנחזק אצלנו את האמונה במציאות השם יתברך, ובזה שהוא נמצא איתנו כל הזמן, מביט בנו ומשגיח על על צרכנו.
המחשה יותר פשוטה
דמיין לעצמך שאתה ילד בן 3. אבא שלך גיבור וחזק, ויכול הכל, ואתה אוהב אותו אהבת נפש. אתה סומך עליו ויודע שהוא אוהב אותך ויתמוך בך בכל מצב. כל דבר אתה יכול לשאול אותו, והוא אף פעם לא יגיד לך: די כבר, נודניק, נמאסת עלי, תן לי שקט חצי שעה... אפילו כשהוא עייף ומרוט עצבים, הוא יחייך אליך בסבלנות ויכיל את כל השאלות הנודניקיות שלך, כי הוא אוהב אותך בכל ליבו, ואתה הנחמה היחידה שלו דווקא בקטעים הקשים שלו בחיים. אבל אתה יודע היטב שאסור לך לעשות כל דבר שעולה על דעתך. אבא הבהיר לך היטב לא פעם את הגבולות, והסביר לך שכאשר הוא מדבר עם אמא - לא מפריעים בשאלות. וכאשר נוסעים לטייל לא מתפרעים באוטו ומפריעים לנהוג. וכאשר אבא אומר שמספיק עם הממתקים - לא מנדנדים ומבקשים שוב ושוב, ובוודאי שלא משתטחים על הרצפה ובוכים - כי אבא יכעס ויעניש! כיוון שאבא מעניש אותך רק כאשר הגדשת את הסאה, ולעולם לא יוציא עליך עצבים סתם, אתה יודע היטב שכאשר הוא כועס אתה צריך לתקן את מעשיך, ואתה יודע היטב שהוא ימחל לך מיד. אתה מפחד להכעיס אותו, אבל אינך מפחד שכעסו יימשך יתר על המידה, ובטוח שתוך כמה דקות, ובפרט אם תתנהג בצורה שאהובה עליו, הוא יחייך אליו שוב, ובוודאי שארוחת הערב תחכה לך תמיד על השולחן, ולעולם לא תסולק מביתך המוכר והבטוח, ללא קשר למעשים הרעים שעשית היום. כמובן שלא המחשתי לך את ההתנהגותו של הקב"ה בהתנהגות של האבא האנושי שבדוגמה שלי, אלא המחשתי לך איך אתה אוהב את אביך וסומך על אהבתו, אפילו שאתה מפחד מכעסו בצורה פרופורציונלית (כלומר מפחד מכעסו, אבל לא מפחד משנאתו!!!)
דמיין לעצמך שאתה ילד בן 3. אבא שלך גיבור וחזק, ויכול הכל, ואתה אוהב אותו אהבת נפש. אתה סומך עליו ויודע שהוא אוהב אותך ויתמוך בך בכל מצב. כל דבר אתה יכול לשאול אותו, והוא אף פעם לא יגיד לך: די כבר, נודניק, נמאסת עלי, תן לי שקט חצי שעה... אפילו כשהוא עייף ומרוט עצבים, הוא יחייך אליך בסבלנות ויכיל את כל השאלות הנודניקיות שלך, כי הוא אוהב אותך בכל ליבו, ואתה הנחמה היחידה שלו דווקא בקטעים הקשים שלו בחיים. אבל אתה יודע היטב שאסור לך לעשות כל דבר שעולה על דעתך. אבא הבהיר לך היטב לא פעם את הגבולות, והסביר לך שכאשר הוא מדבר עם אמא - לא מפריעים בשאלות. וכאשר נוסעים לטייל לא מתפרעים באוטו ומפריעים לנהוג. וכאשר אבא אומר שמספיק עם הממתקים - לא מנדנדים ומבקשים שוב ושוב, ובוודאי שלא משתטחים על הרצפה ובוכים - כי אבא יכעס ויעניש! כיוון שאבא מעניש אותך רק כאשר הגדשת את הסאה, ולעולם לא יוציא עליך עצבים סתם, אתה יודע היטב שכאשר הוא כועס אתה צריך לתקן את מעשיך, ואתה יודע היטב שהוא ימחל לך מיד. אתה מפחד להכעיס אותו, אבל אינך מפחד שכעסו יימשך יתר על המידה, ובטוח שתוך כמה דקות, ובפרט אם תתנהג בצורה שאהובה עליו, הוא יחייך אליו שוב, ובוודאי שארוחת הערב תחכה לך תמיד על השולחן, ולעולם לא תסולק מביתך המוכר והבטוח, ללא קשר למעשים הרעים שעשית היום. כמובן שלא המחשתי לך את ההתנהגותו של הקב"ה בהתנהגות של האבא האנושי שבדוגמה שלי, אלא המחשתי לך איך אתה אוהב את אביך וסומך על אהבתו, אפילו שאתה מפחד מכעסו בצורה פרופורציונלית (כלומר מפחד מכעסו, אבל לא מפחד משנאתו!!!)
אהבה = ידיעה
ידיעה = חיבור. מתחברים לקב"ה ויודעים את דרכיו - ואז אוהבים אותו, על כל הנהגותיו. אוהבים אותו גם כשהוא מסתיר פנים, כי יודעים בכל המודעות שזה לטובה. מפחדים מפני הסתר הפנים, מפני הצער שבריחוק, אבל לא מפחדים מהשנאה!!! יודעים שהקב"ה אינו שונא אותך, ואז לא מתרגמים את הריחוק והכעס לשנאה, והפחד אינו נהיה חרדה משתקת! הפחד הוא כבוד (כמו שאתה מפחד לדבר אל הבוס שלך בקלות דעת, כמו לחבר שלך). הפחד הוא ביטוי שאתה עושה לו חשבון (כמו שלהבדיל, אתה מפחד על הרגשות של הילד הקטן שלך, כי אתה אוהב אותו ולא רוצה לפגוע בו). הפחד הוא רעדת התרגשות שלא לאכזב אותו (כמו שלהבדיל, אתה מתאמץ בכל יכולתך לעשות רושם טוב על המרצה באוניברסיטה שאתה מעריץ אותו ורוצה שהוא יתרשם ממך וישים לב אליך, ומפחד לעשות רושם רע!).
ידיעה = חיבור. מתחברים לקב"ה ויודעים את דרכיו - ואז אוהבים אותו, על כל הנהגותיו. אוהבים אותו גם כשהוא מסתיר פנים, כי יודעים בכל המודעות שזה לטובה. מפחדים מפני הסתר הפנים, מפני הצער שבריחוק, אבל לא מפחדים מהשנאה!!! יודעים שהקב"ה אינו שונא אותך, ואז לא מתרגמים את הריחוק והכעס לשנאה, והפחד אינו נהיה חרדה משתקת! הפחד הוא כבוד (כמו שאתה מפחד לדבר אל הבוס שלך בקלות דעת, כמו לחבר שלך). הפחד הוא ביטוי שאתה עושה לו חשבון (כמו שלהבדיל, אתה מפחד על הרגשות של הילד הקטן שלך, כי אתה אוהב אותו ולא רוצה לפגוע בו). הפחד הוא רעדת התרגשות שלא לאכזב אותו (כמו שלהבדיל, אתה מתאמץ בכל יכולתך לעשות רושם טוב על המרצה באוניברסיטה שאתה מעריץ אותו ורוצה שהוא יתרשם ממך וישים לב אליך, ומפחד לעשות רושם רע!).
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.