אין איסור לשתות כשלא צמאים
זו לא הלכה מפורשת כמו הלכות איסור והיתר בשולחן הערוך. זו הנחיה לבריאות הגוף בסימן "שמירת הגוף על פי הטבע" עפ"י הרמב"ם. יש שם הרבה כללים שמדברים על הבדלי המצבים בין אדם לאדם, בין גיל לגיל, בין סוג גוף לסוג גוף, בין ארץ לארץ, ולכן אי אפשר לקיים את הוראות פרק זה בלי להסתייע בהיגיון ובהנחיות הרפואיות שרלוונטיות לדור הנוכחי. היום הגופים חלשים יותר משהיו בתקופה שנקבעו כללי בריאות שבסימן זה, ויש בסימן התייחסות לגופים חלשים יותר, וצריך לדעת לתרגם את דברי הסימן למצב הגופים בימינו. צריך לזכור שאנו חיים בארץ חמה, וההתייחסות לשתייה שונה ממה שכתוב בסימן. ידוע ברפואה, שהאדם בן ימינו, החי בארץ חמה, אינו צמא מספיק די צורכו בשתייה, והראיה לכך היא מקרי ההתייבשות מחוסר נוזלים התדירים בארצנו. אם צריך - שותים גם כשלא צמאים, אפילו בהלכה. למשל, כדי להפריד בין דגים לבשר יש לאכול קצת פת ולשתות איזה משקה. יין לקידוש ולהבדלה שותה גם מי שלא צמא. אם יש לך ספק, שאלי ברופאים או ברבנים כיצד להבין את הפסוק הזה בסימן "שמירת הגוף עפ"י הטבע", ואם הוא נכון לארצנו, לימינו ולגופינו.