שאלה.

[Taltul6]

שאלה.

אני בחורה חילונית, ובכל זאת אני מאמינה בה'. אני מאד רוצה לעשות קעקוע, אבל חברות שלי שהן דתיות, אמרו לי שזה אסור לפי ההלכה. בדקתי את זה וראיתי שיש בעיה בפרשנות של זה, שהדעות חלוקות. חלק טוענים שאסור לקעקע כיתוב מסוים, וציור מותר. חלק אומרים שאסור בכלל, וכו'.. ובכל מקרה, האיסור הזה אם הבנתי נכון נועד למנוע עבודה זרה ואמונה באלוהים אחרים. אבל אם אני בטוחה באמונה שלי ורוצה לעשות קעקוע נטו מבחינה של קישוט ובכלל בלי קשר לעבודה זרה או לאמונה, אלא בשביל עצמי, אז עדיין זה מנוגד להלכה? אני הייתי רוצה לחשוב שה' היה מקבל אותי בכל מקרה כל עוד הקעקוע נעשה בלב תמים. תודה רבה מראש לכל העונים ויום נעים

 

[נאמן למקורות]

הקיעקוע אסור בכל מצב.

גדולי הפוסקים אסרו גם את ה"איפור הקבוע" מפני איסור קעקוע.

 

[kren2]

אבל מותר לעשות קעקוע

שיורד ? או שגם קעקוע שיורד אחרי כמה ימים אסור לעשות ? תודה רבה לכולם : קרן

 

[mgb]

קעקוע לשם שמיים..

בס"ד שלום! קעקוע אסור ואף זמני כפי שהרב"נאמן למקורות", מנהל הפורום, הסביר. לגבי עבודה זרה או בכל זאת מאמינה, תביני יהודיה יקרה שני יסודות: 1. לנו לא נתגלו ולא יתגלו סיבות המצוות האמיתיות. נכון שאנו מוצאים בספרי הראשונים "טעמי המצוות" אבל הדבר נעשה אך ורק לקרב ולו במעט לשכלנו האנושי את טעמם של המצוות. ממילא סיבת איסור הקעקוע כמו לשאר מצוות לא ידוע לנו והדבר אסור בכל מקרה. 2. דבר נוסף וקבל יאת קבריי כהסבר לבבי ולא כמוכיח בשער: לא ניתן לעבור עבירה ולחייך לקב"ה ולאמר לו: תראה אני אמנם עובר עבירה אבל אני נשאר נאמן לך וממשיך להאמין ולאהוב אותך.. מעשה זה "מכעיס" את הקב"ה ולא נין "לשחד" אותו בהבטחה של המשך האמונה בו מעבר לכך שמעשה כזה פשוט סותר את הכרדת האמונה בו. ואמחיש במשל מפורסם וידוע: נשלח נציג ממדימה מסויימת לשמש כשגריר במדינה אחרת. לפני צאתו פונה אליו המלך מזהיר ומתרה בו: שיהיה לך בהצלחה ואולם בקשה אחת לי אליך -לעולם..אבל לעולם אל תתערב עם איש במדינה ההיא! "להתערב?!" כמעט נעלב השגריר.. "מדוע שאתערב?! וכי אין לי מה לעשות שם?? "טוב טוב" אומר המלך אבל חשב דרכך והימנע בכל מקרה מהתערבות.." יצא השגריר לאותה מדינה.. עברו חודשים והנה בגיע טכס מסויים בו הוזמנו כל שגרירי המדינות הזרות אל ארמון המלוכה. במהלך המסיבה פונה אחד השגרירים אל מיודענו בשאלה או נכון יותר הצהרה: "נכון שיש לך גיבנת?! "לי" מתפלא השגריר "לא! מה פתאום? אין לי ולא היה לי מעולם! "ולי דווקא ידוע שיש לך לא פעם אלא כעת ממש" ממשיך השגריר המציע " לא! אין לי ואני מכיר מעט את גופי!" משיב מיודענו. "מוכן להתערב שאין לך על מליון דולר?" שואל השגריר השני "בודאי שאני מוכן.. אני בטוח שאין לי".. ואז נזכר שגרירנו בהוראת המלך שלא להתערב ודילמה לא קלה עולה במוחו: מצד אחד הרצון לשמור את מצוות המלך ומצד שני בטחונו בצדקתו שלא להזכיר את רווח המליון דולר קורץ לו! הוא מתערב - פושט חולצתו אחר כבוד והנה נכון! צדק! אין גיבנת!! על המקום מוציא השגריר השני פנקס צ'יקים ורושם המחאה על סך מליון דולר! נגמר הטכס ונגמרה החגיגה ומיודענו המליונר שב למקומו. כעבור זמן חוזר השגריר למדינתו לביקור, נכנס למלך ומדווח לו על האירועים והפגישות שניהל באותה תקופה ואז שואל אותו המלך: "ו..להתערב, התערב פעם שם? "הממ..." נבוך השגריר "כן" הוא מודה פעם אחת אבל..ההתערבות היתה וודאית ועוד זכיתי במליון דולר אותם אני תורם למדינה!" "אוי..אוי..טיפש!" מזדעק המלך "למה?" שואל השגריר "אותו שגריר שהתערב איתך על מיליון דולר התערב איתי קודם לכן על 10 מיליון דולר שיצליח להפשיט אותך במסיבה! הנמשל: לנו יש חשבונות ואולי מוצדקים, לכאורה. אבל למלכו של עולם יש חשבונות גבוהים יותר שאיננו יודעים עליהם! בברכה

 

[mgb]

תיקוני כתיב..מתנצל (כרגיל../images/Emo6.gif)

בס"ד דבר נוסף וקבלי את דבריי כהסבר לבבי ולא כמוכיח בשער: לא ניתן לעבור עבירה ולחייך לקב"ה ולאמר לו: תראה אני אמנם עובר עבירה אבל אני נשאר נאמן לך וממשיך להאמין ולאהוב אותך.. מעשה זה "מכעיס" את הקב"ה ולא ניתן "לשחד" אותו בהבטחה של המשך האמונה בו מעבר לכך שמעשה כזה פשוט סותר את הכרזת האמונה בו. ואמחיש במשל מפורסם וידוע: ברכה

 

[mgb]

ישנן עוד טעויות אבל בטוחני שתביני