שאלה:

[Man Dark]

שאלה:

שאלה:
נכון, יש את פסי הרכבת? אז יש בין פס לפס קורת עץ כזאת למה היא משמשת? בשביל מה צריך אותה?? היא עוזרת במשהו או שככה פשוט בנו פעם וככה הולכים לבנות. -סליחה על הבורות. תודה.-

 

[חן מלינג]

אדני המסילה

שאלה:
נכון, יש את פסי הרכבת? אז יש בין פס לפס קורת עץ כזאת למה היא משמשת? בשביל מה צריך אותה?? היא עוזרת במשהו או שככה פשוט בנו פעם וככה הולכים לבנות. -סליחה על הבורות. תודה.-

אדני המסילה
מרבית מסילות הברזל בעולם בנויות משני פסי ברזל (למעשה, כיום זו פלדה) המונחים במקביל אחד לשני ומאדנים המונחים לרוחב הפסים ועשויים מעץ, מממתכת או (מה שנפוץ כיום) מבטון. לאדנים שתי מטרות עיקריות: 1. שמירה על מרחק קבוע בין שני הפסים, כדי שלא ייפרדו מתחת למשקלה של הרכבת ובכך יגרמו לשימוטה (ירידה שלה מהפסים). 2. פיזור משקלה של הרכבת על פני שטח רחב. אם פסי הרכבת היו מונחים ישירות על האדמה (או, בד"כ, על חצץ) אזי משקל הרכבת היה גורם להם להתעקם או לשקוע. האדנים מפזרים את הלחץ על שטח רחב יותר. כיום בכל המסילות הראשיות של רכבת ישראל האדנים הם מבטון מזוין, למעט במסוטים (צמתי המסילה). במקומת שונים בעולם (כמו, לדוגמה, בכרמלית של חיפה) קיימות גם מסילות בהן אין אדנים והפסים מחוברים למשטח בטון מוכן מראש (עם רפידות מפרידות לשיכוך זעזועים ורעש), מה שחוסך בעלויות התחזוקה של החצץ (שנקרא בעברית ´רבד´).

 

[יהוושע]

שאלה לי אליך אפרופו כרמלית :

אדני המסילה
מרבית מסילות הברזל בעולם בנויות משני פסי ברזל (למעשה, כיום זו פלדה) המונחים במקביל אחד לשני ומאדנים המונחים לרוחב הפסים ועשויים מעץ, מממתכת או (מה שנפוץ כיום) מבטון. לאדנים שתי מטרות עיקריות: 1. שמירה על מרחק קבוע בין שני הפסים, כדי שלא ייפרדו מתחת למשקלה של הרכבת ובכך יגרמו לשימוטה (ירידה שלה מהפסים). 2. פיזור משקלה של הרכבת על פני שטח רחב. אם פסי הרכבת היו מונחים ישירות על האדמה (או, בד"כ, על חצץ) אזי משקל הרכבת היה גורם להם להתעקם או לשקוע. האדנים מפזרים את הלחץ על שטח רחב יותר. כיום בכל המסילות הראשיות של רכבת ישראל האדנים הם מבטון מזוין, למעט במסוטים (צמתי המסילה). במקומת שונים בעולם (כמו, לדוגמה, בכרמלית של חיפה) קיימות גם מסילות בהן אין אדנים והפסים מחוברים למשטח בטון מוכן מראש (עם רפידות מפרידות לשיכוך זעזועים ורעש), מה שחוסך בעלויות התחזוקה של החצץ (שנקרא בעברית ´רבד´).

שאלה לי אליך אפרופו כרמלית :
הכרמלית הישנה נסעה על צמיגי גומי . האם החדשה נוסעת אף היא על צמיגי גומי , או על גלגלי ברזל/פלדה/מתכת? במטרו בפריז , הרכבות הישנות יותר נוסעות על צמיגי גומי , והחדשות על גלגלי ברזל . למה בכלל בעבר נזקקו לצמיגי גומי , הרי הבלאי בהם גדול לאין ערוך מן הבלאי בגלגלי ברזל , הלא כן? מה ההסבר לכך? האם אי פעם במקום כולשהו בעולם , נסעו רכבות בינעירוניות על צמיגי גומי? ובכלל , איך החליפו במטרו ובכרמלית צמיגים שהתבלו/התפוצצו/היה בהם נקר? מצפה לתשובתך המאלפת כרגיל .

 

[חן מלינג]

גלגלי הכרמלית של חיפה

שאלה לי אליך אפרופו כרמלית :
הכרמלית הישנה נסעה על צמיגי גומי . האם החדשה נוסעת אף היא על צמיגי גומי , או על גלגלי ברזל/פלדה/מתכת? במטרו בפריז , הרכבות הישנות יותר נוסעות על צמיגי גומי , והחדשות על גלגלי ברזל . למה בכלל בעבר נזקקו לצמיגי גומי , הרי הבלאי בהם גדול לאין ערוך מן הבלאי בגלגלי ברזל , הלא כן? מה ההסבר לכך? האם אי פעם במקום כולשהו בעולם , נסעו רכבות בינעירוניות על צמיגי גומי? ובכלל , איך החליפו במטרו ובכרמלית צמיגים שהתבלו/התפוצצו/היה בהם נקר? מצפה לתשובתך המאלפת כרגיל .

גלגלי הכרמלית של חיפה
בעת שיפוץ הכרמלית של חיפה בתחילת שנות ה-90 הוחלפה שיטת הנסיעה מגלגלי גומי על גבי מסלולי בטון והכוונה של מסילות ברזל (בדיוק כמו במטרו של פריז, אפילו עם אותם הגלגלים!) למסילת ברזל רגילה לחלוטין (אם כי ברכבליות - פוניקולרים - הגלגלים הם לא גלגלי רכבת רגילים). הסיבה לשימוש בגלגלי גומי בכרמלית המקורית היתה שמי שתכנן ובנה אותה היתה חברת היחיעוץ של מערכת התחבורה הציבורית ל פריז - RATP, שבאותה תקופה מאוד התלהבה מהשיטה. בהרבה מקומות העולם יש רכבות עירוניות שעובדות על גלגלי גומי, כולל קווים חדשים לגמרי ומופעלים אוטומטית (לדומה - קו ´מטאור´ בפריז). אני לא מכיר רכבות בין-עירוניות כאלו, מלבד הרכבות עם עילוי מגנטי ביפן, שנוסעות על גלגלי גומי בתחילת הנסיעה עד שהן ´ממריאות´ במהירות של מעל 150 קמ"ש בערך - ום כאן מדובר רק בקו נסיוני קצר. ללימוד פרטים נוספים על הכרמלית אני מזמין אותך ואת שאר חברי הפורום להצטרף לסיור נוסף שאני מקווה ומתכנן לערוך בכרמלית בחודשים הקרובים.

 

[יהוושע]

לא ענית לי לגבי הבלאי של צמיגי

גלגלי הכרמלית של חיפה
בעת שיפוץ הכרמלית של חיפה בתחילת שנות ה-90 הוחלפה שיטת הנסיעה מגלגלי גומי על גבי מסלולי בטון והכוונה של מסילות ברזל (בדיוק כמו במטרו של פריז, אפילו עם אותם הגלגלים!) למסילת ברזל רגילה לחלוטין (אם כי ברכבליות - פוניקולרים - הגלגלים הם לא גלגלי רכבת רגילים). הסיבה לשימוש בגלגלי גומי בכרמלית המקורית היתה שמי שתכנן ובנה אותה היתה חברת היחיעוץ של מערכת התחבורה הציבורית ל פריז - RATP, שבאותה תקופה מאוד התלהבה מהשיטה. בהרבה מקומות העולם יש רכבות עירוניות שעובדות על גלגלי גומי, כולל קווים חדשים לגמרי ומופעלים אוטומטית (לדומה - קו ´מטאור´ בפריז). אני לא מכיר רכבות בין-עירוניות כאלו, מלבד הרכבות עם עילוי מגנטי ביפן, שנוסעות על גלגלי גומי בתחילת הנסיעה עד שהן ´ממריאות´ במהירות של מעל 150 קמ"ש בערך - ום כאן מדובר רק בקו נסיוני קצר. ללימוד פרטים נוספים על הכרמלית אני מזמין אותך ואת שאר חברי הפורום להצטרף לסיור נוסף שאני מקווה ומתכנן לערוך בכרמלית בחודשים הקרובים.

לא ענית לי לגבי הבלאי של צמיגי
הגומי ואופן החלפתם , לעומת גלגלי מתכת .

 

[Man Dark]

תודה.

אדני המסילה
מרבית מסילות הברזל בעולם בנויות משני פסי ברזל (למעשה, כיום זו פלדה) המונחים במקביל אחד לשני ומאדנים המונחים לרוחב הפסים ועשויים מעץ, מממתכת או (מה שנפוץ כיום) מבטון. לאדנים שתי מטרות עיקריות: 1. שמירה על מרחק קבוע בין שני הפסים, כדי שלא ייפרדו מתחת למשקלה של הרכבת ובכך יגרמו לשימוטה (ירידה שלה מהפסים). 2. פיזור משקלה של הרכבת על פני שטח רחב. אם פסי הרכבת היו מונחים ישירות על האדמה (או, בד"כ, על חצץ) אזי משקל הרכבת היה גורם להם להתעקם או לשקוע. האדנים מפזרים את הלחץ על שטח רחב יותר. כיום בכל המסילות הראשיות של רכבת ישראל האדנים הם מבטון מזוין, למעט במסוטים (צמתי המסילה). במקומת שונים בעולם (כמו, לדוגמה, בכרמלית של חיפה) קיימות גם מסילות בהן אין אדנים והפסים מחוברים למשטח בטון מוכן מראש (עם רפידות מפרידות לשיכוך זעזועים ורעש), מה שחוסך בעלויות התחזוקה של החצץ (שנקרא בעברית ´רבד´).

תודה.
אני חשבתי שהם שם בגלל שככה הם נשארו מימי עבר...

תודה.