"החלום" ../images/Emo26.gif ../images/Emo27.gif
אם כבר מדברים פה על מוות קליני וראיתי שהזכירו כאן חלום בא לי לכתוב כאן על החלום של החיים, חלום תקוע שתוקע אותנו.. לא הרבה יוצא לי לישון, אבל אתם יודעים מה, חיבים מעט, לא? וזה קורה.. הגוף כבר לא יכול להתגבר.. אני נופל לתוך השינה וזורם איתה.. כשלפתע מתוך הר געש ענק פורץ לו אור במימדים שלא הכרתי קודם לכן, אני מתחיל להנות מכל רגע.. מרגיש פוסע בתוך עולם נעלם, עולם נהנתני.. מסביב הכול זוהר, מדשאות מיוחדות, הרים, עצים, נוף מרהיב.. הכול בתוך מין מעטפת כזו שלהסביר אותה לעולם לא אוכל.. מתוך השקט הרומנטי שמסביב אני שומע לפתע את הקול. כן, אני לא טועה הוא מכריז בשמי ובכדי לדבר בעברית מעט יותר נכונה אהפוך את הלשון, "היא קוראת בשמי". היופי שלה מאיר על הסביבה כולה ומתוך האור אני מגלה שלא אחרת ממנה, היא היוצרת של כל המסביב. אני מתחיל לחזות בסרט מיוחד שהונפק עבורי. אני רואה את החיים, הם קשים מנשא, העבודה קורעת. לא, אל תדאגו אני לא נראה שם פרזיט, אני דומה יותר לסוס עבודה המכיר את מלאכתו ופועל בה נאמנה. החיים הללו דורשים ממני כסף, דאגה לשני ובעצם מה לא?! ואני מתחיל לשאול "לכל הרוחות, בשביל מה זה טוב"? הסרט נראה כאילו מיצה את עצמו והחישכה מאיימת להשתלט על האיזור כולו. רק בתוך הריבוע בו אני יושב נשאר האור, הנורות הקטנות יוצרות הרגשה דומה יותר למין ערפל כלשהו והבחורה מתישבת על ידי ושואלת אותי בלחש, התרצה? היא רואה את הרגשתי הפרועה, את הנפש הפצועה, החומרית, זו שכל היום עובדת, משקיעה ולא מוצאת את עצמה ואומרת לי "זהו, תפסיק להרגיש גרוע כ"כ, אני כאן לידך, אוהבת, מחבקת ונותנת את כולי למענך". הידיים שלה מתחילות לגעת בי, ללטף אותי, ההרגשה כה מרגיעה, נדמה לי שאני נמצא בעולם אחר, בעולם בו כל הסיפוקים כאילו מגיעים אלי לבדם. לאט לאט אנו עוברים לחיבוקים, לנשיקות ולבסוף מה אומר לכם מעין עולם הבא... כל הריגושים נתעלו, הכול זרם, אבל לא להרבה זמן. הבוקר אור, העיפות כאילו נשתלחה ממני והלאה, קמתי ליום חדש, עוד יום אכזרי בזה העולם, עוד יום מטורף של עיסוקים, לימודים, מחשבות ועוד.. ואני שואל את עצמי, אלוהים, למה? למה? למה? אנחנו, כולנו כבני אדם מובלים לא פעם לאורו של חלום, מאמינים במשהו שיוציא אותנו מהטירוף האנושי, מהרגשת הריקנות, מחוסר ההגשמה. אבל שוב ושוב זה חוזר אלינו בפנים. אנחנו חיים בעולם של עשיה, בעולם בו החלום טוב אולי לשעה דלה של שינה שאילו היינו יכולים לוותר עליה היינו מוותרים ללא כל ספק (אא"כ יש כאן מישהו שמעדיף לברוח), אבל החלום הזה קונה אותנו, מדריך אותנו. די.. אולי הגיעה לה השעה לצאת החוצה, אמיתיים..
