שאלה

[סיגי33]

שאלה

שלום דר' תורג'מן, את יכולה להסביר את המשפט שכתבת כתשובה למטה - "לא לשכוח למדוד תירוגלובולין בזמן שה-TSH גבוה. זה הבסיס למדידות עתידיות בעוד שנה ויותר". אם התירוגלובולין גבוה בהתחלה זה יכול להעיד על בעיה בעתיד? לפני מיפוי שני היה לי TSH 92.65 ותירוגלובולין 11.0 כמובן עברתי טיפול שני ביוד. נראה לי שאני לא ממש מבינה בכל הערכים. הייתי שמחה לקבל הסבר קצר. תודה ושבוע טוב.

 

[דר קרן תורגמן]

הסבר

תירוגלובולין הוא חלבון ספציפי לחלוטין לרקמת תריס. אף אבר אחר בגוף לא מסוגל לייצר אותו, כך שהוא מסמל לנו נוכחות של רקמת תריס (בריאה או חולה) בגוף. מטרת הטיפול ביוד הוא לחסל כל שאירית רקמת תריס. אם משיגים את המטרה הזו מורידים את התירוגלובולין ל-0. זה מה שירצו לדעת אצלך בהמשך. כעת לא מפתיע לגמרי שיש תירוגלובולין כי יש לך עוד אונה. מה שיהיה חשוב לדעת זה מה התירוגלובולין לפני הטיפול ביוד, כי בעוד שנה, כשיעשו מיפוי כל גופי, ימדדו שוב את התירוגלובולין ואז יוכלו לוודא שהטיפול באמת עשה את העבודה. ועוד משהו לגבי הקשר בין תירוגלובולין ל-TSH. התירוגלובולין עולה באופן נורמלי תחת גירוי של TSH. כל עוד וה-TSH מדוכא (עקב טיפול באלטרוקסין) התירוגלובולין יכול להיות בלתי מדיד, אבל מה שקובע זה רמתו כשנתונים ל-TSH לעלות, או ע"י הפסקת הטיפול באלטרוקסין או ע"י הזרקת TSH רקומביננטי (תירוגן). לכן נורא חושב לא לפספס את המועד הזה ולדאוג למדוד תירוגלובולין כשה-TSH יהיה גבוה.

 

[סיגי33]

תודה על ההסבר

רק תיקון קטן - הוציאו לי את כל הבלוטה בניתוח אבל עכשיו אני מבינה למה לפני מיפוי ישר נתנו לי טיפול ביוד ואיך הם ידעו שהסרטן חזר בלי מיפוי. למה כ"כ קשה לרופאים לתת הסבר כ"כ קצר ופשוט? כשאמרו לי שלא עושים לי מיפוי ושהסרטן חזר לא הבנתי ממה הם מסיקים את זה. לפי מה שהסבר - בירידה הבאה מאלטרוקסין, לפני מיפוי, אם התירוגלובולין ירד מ 11 זה אומר שהטיפול עזר? ומה קורה אם התירוגלובולין ירד אבל לא לגמרי? האם טיפול נוסף יהיה יעיל או שצריך לחפש אופציה אחרת? ושוב תודה - כמה טוב שיש רופאה כמוך שמסבירה בסבלנות.

 

[דר קרן תורגמן]

התבלבלתי

בילבלתי אותך עם מישהי אחרת ששאלה שאלות בימים האחרונים. גם אחרי שמסירים את כל הבלוטה, לפני טיפול ביוד, בהחלט יכול להיות עדיין מספיק שרד של בלוטת תריס תקינה (מיטת הבלוטה שהמנתחים בד,כ לא נוגעים בה), כדי שיהיה תירוגלובולין. במטרה היא באמת לגרום לכך ששנה לאחר הטיפול ביוד לא יראו דבר במיפוי וגם לא יהיה תירוגלובולין. אם לא רואים כלום במיפוי אבל עדיין יש תירוגלובולין (ומצב זה שכיח), זה אומר שיש עוד רקמה שהמיפוי לא מגלה. במקרה כזה הרבה עפמים נותנים עוד יוד, כי על מנה טיפולית הרקבה פעמים הרקמה שלא נראתה במיפוי נדלקת. ברור שאם רמת התירוגלובולין יורדת זה סימן שהטיפול עזר, המטרה היא להגיע ל-0, ולכן אם זה לא מושג לאחר כמה טיפולי יוד, ואם המיפוי לא מראה דבר, מחפשים באמצעים אחרים, US, CT, PET, ולעתים לאחר שמגלים את הרקמה מסירים אותה כירורגית. ולמה לא הסבירו לך את כל זה? כנראה בגלל שרואים אותך 5 דקות לכל היותר באיזו מרפאת קופת חולים. לא רק שצריך להסביר לחולה, הוא צריך להיות מודע לסיבוכים האפרשיים של הטיפול, וגם רצוי להכין אותו עם דיאטה דלת יוד לפני הטיפול. עשית זאת?

 

[סיגי33]

זה דווקא היה בבלינסון

והם לא ממש מסבירים שם אם לא לוחצים עליהם. ולא - אף אחד לא דיבר איתי על דיאטת דלת יוד לפני מיפוי. וגם לא על כך שלא לוקחים אלטרוקסין לפני בדיקת דם. ממש מרגיז. לראשונה שמעתי על כך פה. חג שמח.

 

[דר קרן תורגמן]

חבל מאד, ציפיתי ליחס יותר מקצועי

במסגרת של מרפאת בית חולים. אבל בבילינסון יש להם המון חולים שמבקרים, ויכול להיות שזה די דומה למה שקורה בקופת חולים. לפי דעתי זה עיניין של קביעת מדיניות, וחבל שעם החלפת הנהלת המכון שם, הדבר לא השתפר. אני מקווה שהבנת מה שכתבתי בהודעה הקודמת. קראתי אותה כעת וראיתי שהשארתי כל כך הרבה טעויות הדפסה שלפעמים שאלתי את עצמי מה בדיוק כתבתי. מה זה סיפור הלאטרוקסין? אני אמרתי לך משהו כזה? יש לי כנראה אלצהיימר. לפני המיפוי מפסיקים טיפול, אבל אפשר לצמצם את תקופת ההפסקה ע"י נטילה במשך שבועיים שלשה של T3 (טי-טרה, סינומל). אני לא זוכרת שאמרתי משהו לגבי אלטרוקסין חוץ מזה שלוקחים אותו במינון שמדכא את ה-TSH. חג שמח גם לך!

 

[סיגי33]

התכוונתי ש..

בבדיקת דם רוטינית - בבוקר של הבדיקה כתבת פעם - לקחת את האלטרוקסין אחרי הבדיקה. עד לפני כשנה וחצי בבלינסון היתה מרפאת בלוטת מגן, אבל הם ביצעו שינויים והמרפאה נסגרה והועברתי למח' אנדוקרינית. ו - כן, הבנתי מה כתבת. שמת לב שבתשובה באנגלית שנתת למטה לא היו לך טעויות הדפסה?...

עכשיו אחרי המנגל אפשר ללכת לנוח לקראת המנגל של מחר.. מקווה שגם את ממנגלת.

 

[דר קרן תורגמן]

באנגלית זה קופץ לי מיד לעיניים

לזה התכוונת!. כן זה ממש אלמנטרי, והרבה חולים עושים את הטעות הזו. זה מסביר חלק מעודף ה-FT4 שרואים לפעמים. אבל אצל הרבה אנשים שמקבלים אלטרוקסין במטרה לדכא את ה-TSH, ה-FT4 נמצא קצת, או יותק מקצת, מעל הגבול העליון של הנורמה כשה-T3 בנורמה. אין מה לשעות נגד זה. אם אני בטוחה שזה לא נלקח אחרי האלטרוקסין של אותו בקר, ואם ה-TSH פעמים חוזרות מאד מדוכא, אני קצת משחררת את הרסן. אין שום הוכחה שצריך לדכא את ה-TSH לרמות כאלה, לפי ההנחיות האחרונות אפילו הגדירו את המטרה של דיכוי ה-TSH והיא מתחת ל-0.1, אבל בהחלט לא מתחת ל-0.03, כך שאם ה-FT4 מעל הנורמה כל הזמן עם TSH מאד מדוכא, אני מפחיתה מינון. אני מדפיסה הרבה יותר באנגלית מאשר בעיברית, וחוץ מזה בתור מישהי שלא התחנכה על האלף בית העיברי, אותיות בעיברית לא קופצות לי לעין כמו טקסט באותיות לטיניות. לא יעזור כלום. אבל עיקר ההבדל הוא ההרגל. אני פשוט מדפיסה הרבה יותר באנגלית מאשר בעיברית. ובשל כך אני עושה הרבה פחות טעויות הקלדה. ולמרות שאני הופכת אותיות בלי רחמים, ממש אין לי שום דיסלקסיה.