וסיפור אישי לגבי יום השואה
חמותי הייתה תינוקת בזמן מלחמת העולם השניה. ההורים שלה ברחו מהעיירה שלהם בדקה ה-90 יחד עם תינוקת קטנה תוך סיכון ודרך יערות. את התינוקת הם השאירו אצל משפחה נוצרית מתוך הנחה שהיא לא תשרוד את הבריחה והם עצמם התגלגלו בסופו של דבר אל מחנה כפייה. מרבית הקהילה בעיירה אותה עזבו הושמדה. הם עצמם שרדו את מחנה הכפייה וחזרו אחרי המלחמה לקחת את בתם, שהייתה כבר פעוטה כבת חמש. חשבתי הרבה על הסיפור הזה בימים האחרונים... כמה אומץ צריך כדי לקבל החלטה כזו. לעזוב בית ולהיפרד מתינוקת - שהיתה בגיל של התינוק הקטן שלי היום - בידיעה שזוהי אולי הפעם האחרונה בה הם רואים אותה. חשבתי על רגע הפרידה שלהם מהילדה, ממש קורע את הלב.
