תשובה כלשהיא
כל אדם בכל מקום, מה שלא יעשה יכול להראות ולגלות התנשאת על אחרים ואף עושה זאת; אם במחשבה שלילית ומזלזלת על אחרים ואם מתוך תחושה שהוא יודע יותר נכון/ עושה יותר טוב/ בעל יותר ותק וכדומה... בכל מקום, ב כ ל מקום ובכל דבר אפשר למצוא ולחוש ולבטא התנשאות. מישהו ´חומרי´ (?) יסתכל על האנשים שכאן מהצד, יחוש ויביע זילזול עמוק ויחוש התנשאות רבה על ´אלה שמתעסקים בשטויות הרוחניות האלה, הטמבלים שחסר להם משהו בחיים אז מנסים לפצות על זה עם שטויות ופנטזיות, מנותקים מהמציאות´... (וברגע זה אני ביטאתי אולי התנשאות על אדם שאכן יאמר דברים כאלה...) שיפור עצמי הוא שיפור ע צ מ י. ותו לא. שיפור שלי ביחס למה שהייתי לפני כן, שיפור של הנקודות שאני לא אוהבת בי או שאני כן אוהבת אבל רוצה לשפר ולהרחיב ולמרק.. הדלאי לאמה (אגב הודעה אחרת בשירשור) עוסק כל הזמן בשיפור עצמי, וכך גם כל בודהיסט מאמין. וחלק מהותי מהיות בודהיסט זה: ענווה, תחושת שותפות עם כ ל בני האדם, חמלה, אלטרואיזם... יש אצלם המון תרגילים לפיתוח האלטרואיזם והחמלה של עצמם (כלומר, תרגילים לשיפור עצמי), ע"י ביטול האני, וע"י נתינת כל מה שיש לי (בדימיון) למישהו מיסכן וחסר כל ולקיחת כל תחלואיו עלי...[מי שמתעניין בזה, יש כמה תרגילים כאלה, ובכלל דיון בנושא ובנושאים קשורים בספר: ´אמנות האושר´ של הדלאי לאמה, מאת : הווארד ס´ קטלר.] האמת, אני אישית עובדת בזמן האחרון (בעיקר כמה חודשים אחרונים) על שיפור עצמי בקבלת כל בני האדם בדיוק כפי שהם, בלי שיפוט ערכי, ולחוש אהבה לכל אדם באשר הוא, ולכל יצור, אך ורק בשל היותו. זה בהחלט עניין של שיפור עצמי. זה מוביל להיתנשאות? והרי אחת המטרות ההכרחיות כאן היא לנטרל ולפוגג כל תחושת התנשאות שיש לי על כל אדם או יצור אחר... ועדיין הדרך ארוכה.. ומי שמחליט שהאדם יותר טוב ממה שהיה קודם לכן הוא קודם כל האדם עצמו -ראשון ואחרון. בכנות, ובפרטיות עם עצמו, ולא צריך לגלות לאף אחד.. חוץ מזה שיש דברים שלהם יש -או שהאדם מנסח לעצמו- פרמטרים חיצוניים של התקדמות, וניתן להישתמש באלה כדי לדעת אם התקדמתי..
כל אדם בכל מקום, מה שלא יעשה יכול להראות ולגלות התנשאת על אחרים ואף עושה זאת; אם במחשבה שלילית ומזלזלת על אחרים ואם מתוך תחושה שהוא יודע יותר נכון/ עושה יותר טוב/ בעל יותר ותק וכדומה... בכל מקום, ב כ ל מקום ובכל דבר אפשר למצוא ולחוש ולבטא התנשאות. מישהו ´חומרי´ (?) יסתכל על האנשים שכאן מהצד, יחוש ויביע זילזול עמוק ויחוש התנשאות רבה על ´אלה שמתעסקים בשטויות הרוחניות האלה, הטמבלים שחסר להם משהו בחיים אז מנסים לפצות על זה עם שטויות ופנטזיות, מנותקים מהמציאות´... (וברגע זה אני ביטאתי אולי התנשאות על אדם שאכן יאמר דברים כאלה...) שיפור עצמי הוא שיפור ע צ מ י. ותו לא. שיפור שלי ביחס למה שהייתי לפני כן, שיפור של הנקודות שאני לא אוהבת בי או שאני כן אוהבת אבל רוצה לשפר ולהרחיב ולמרק.. הדלאי לאמה (אגב הודעה אחרת בשירשור) עוסק כל הזמן בשיפור עצמי, וכך גם כל בודהיסט מאמין. וחלק מהותי מהיות בודהיסט זה: ענווה, תחושת שותפות עם כ ל בני האדם, חמלה, אלטרואיזם... יש אצלם המון תרגילים לפיתוח האלטרואיזם והחמלה של עצמם (כלומר, תרגילים לשיפור עצמי), ע"י ביטול האני, וע"י נתינת כל מה שיש לי (בדימיון) למישהו מיסכן וחסר כל ולקיחת כל תחלואיו עלי...[מי שמתעניין בזה, יש כמה תרגילים כאלה, ובכלל דיון בנושא ובנושאים קשורים בספר: ´אמנות האושר´ של הדלאי לאמה, מאת : הווארד ס´ קטלר.] האמת, אני אישית עובדת בזמן האחרון (בעיקר כמה חודשים אחרונים) על שיפור עצמי בקבלת כל בני האדם בדיוק כפי שהם, בלי שיפוט ערכי, ולחוש אהבה לכל אדם באשר הוא, ולכל יצור, אך ורק בשל היותו. זה בהחלט עניין של שיפור עצמי. זה מוביל להיתנשאות? והרי אחת המטרות ההכרחיות כאן היא לנטרל ולפוגג כל תחושת התנשאות שיש לי על כל אדם או יצור אחר... ועדיין הדרך ארוכה.. ומי שמחליט שהאדם יותר טוב ממה שהיה קודם לכן הוא קודם כל האדם עצמו -ראשון ואחרון. בכנות, ובפרטיות עם עצמו, ולא צריך לגלות לאף אחד.. חוץ מזה שיש דברים שלהם יש -או שהאדם מנסח לעצמו- פרמטרים חיצוניים של התקדמות, וניתן להישתמש באלה כדי לדעת אם התקדמתי..