נתחיל בשאלה עצמה
אי שירות בצבא ימנע ממך בוודאות עבודה במגזר הציבורי/ממשלתי לגבי המגזר הפרטי, אז למרות החוק שאוסר למנוע עבודה ממי שלא שירת בצבא עדיין יש את אותם בוסים "פטריוטים" שלא מוכנים להעסיק את מי שלא שירת בכל שאלון אתה נשאל על שירותך הצבאי. למרות העלייה במס' המעסיקים שמתעלמים מזה, זה עדיין קיים ובמצב המשק שלנו, בו על כל משרה המון מתמודדים, כל פרט שולי הופך למהותי. כאחד ששירת שנתיים בלבד, ושנא כל רגע מזה, ובקיצור לא מעריץ גדול של הצבא, עדיין ממליץ לכל מי ששואל כן להתגייס, אלא אם כן יש סיבה מהותית שמונעת זאת. הצבא על כל מגבולותיו וחסרונותיו יש בו לא מעט יתרונות, ומה לתת לכל חייל. יש לי אח שכבר בצבא 17 שנים, קצין בדרך לתואר ראשון, שרוב הסיכויים שבלי הצבא לא היה מגיע לזה. מכיר לא מעט אנשים שסיימו תיכון ללא בגרות, ללא מחשבה וידע מה לעשות עם עצמם ומצאו בית חם בצבא, נשארו בקבע, והיום הם עם מקצוע, ותואר ראשון באוניברסיטה ותנאים מצויינים כקציני קבע. ושוב חוזר למצב המשק היום, הצבא הוא בהחלט אופציה שמעניקה שקט ובטחון. אני לא מסכים עם מה שנאמר ממעל לגבי הבוז למי שלא עושה צבא, אני בהחלט מבין את מי שלא יכול להסתגל למסגרת הזו ואין לי בעיה עם מי שהחליט שזה לא בשבילו, וזה מאבק לא קל אל מול הסטיגמות וה"נורמה" החברתית. וכמעסיק,בעבר, זה מעולם לא היווה קריטריון מבחינתי. לסיכום(התגובה המאוד ארוכה), יש חוק ויש לכבדו, ואפשר גם להנות ממנו אבל הגיע הזמן להפסיק לעשות סיפור ממי שלא משרת בצבא.