שאלה...

MaYcHuK

New member
את יודעת מה הבעיה?

בני 3 או 4 ואפילו 2 אנחנו עדיין רוצות אותם זו שאיפה די גדולה בחיים שלנו. כאין לנו את זה אנחנו בוכות כשיש לנו את זה אנחנו בוכות לא יכולות בלעדיהם ואל תטעו הם לא יכולים בלעדינו
 

magenta73

New member
ברור שלא...

מי יכין להם אוכל? מי יכבס? מי ימצא להם זוג גרביים תואם?... וכן הלאה...
 

MaYcHuK

New member
מאמי אני מסרבת להאמין שרק בזה

אנחנו טובות להם הם זקוקים לנו אוהבים אותנו נמשכים אלינו פעם בילדותי חשבתי כמוך - היום כבר לא הראיה שלי שונה ואני זקוקה להם בדיוק כמו שהם זקוקים לי
 

magenta73

New member
בילדותך?

חחח... אני מקווה שברור לך שברור לי שאני מקצינה... סתם, פשוט נפלו עלי כמה סיטואציות שכאלו, שאני כבר לא יודעת אם לצחוק או לבכות...
 

MaYcHuK

New member
YES I KNOW MY LOVE!!!!!!!!!

וכן בילדותי חשבתי שאני יכולה בלעדיהם ומי צריך אותם בכלל והיום אני עדיין יכולה לערוף למישהו ראש ועדיין חולה עליהםםםםםםםםםםםםםם מאיצוק - עם מצב רוח לא ברור הבוקר אבל בכיוון החיובי
 

pktov

New member
גיל ארבע זה גיל נפלא

גיל ארבע זה גיל נפלא, מה יש לחפש מעבר לו (האנגלית קצת משובשת בכיוון אבל העיקר הכוונה :) נכתב עלידי Robert Fulghum) All I really need to know about how to live and what to do and how to be I learned in kindergarten. Wisdom was not at the top of the graduate school mountain, but there in the sand pile at school. These are the things I learned: Share everything. Play fair. Don't hit people. Put things back where you found them. Clean up your own mess. Don't take things that aren't yours. Say you're sorry when you hurt somebody. Wash your hands before you eat. Flush. Warm cookies and cold milk are good for you. Live a balanced life - learn some and think some and draw and paint and sing and dance and play and work every day some. Take a nap every afternoon. When you go out in the world, watch out for traffic, hold hands and stick together. Be aware of wonder.
 
למעלה