נאום הזכייה
אחד אחד ובקבוצה אחת הם עולים לבמה, לוחצים ידיים. גיא שמי עושה פרצופים למצלמה וגורר צרחות מכמה בנות בקהל. ירון מחייך ושותק, עמרי שותק. טל מסנן 'תודה' בין השיניים. גיא בן שטרית מנסה להשתלט על המיקרופון, מוציא דף מקופל מהכיס ומתחיל: "תודה לאלון, לגיל, ולאיתמר.. ולכל האנשים ש..." בנתיים ניר טרטר מוציא דף מקופל מהכיס, אבל מלא קססה נשפכת ממנו אז הוא מסמיק לקהל ומחזיר לכיס. גב"ש ממשיך: "ולקהל ש.." ניר משתלט באכזריות על המיקרופון- "קהל! עיזים שלי! אני אוהב אותכם! וזה מחמם, באמת מחמם את הלב, כל כך מרגש , תודה לכם, לכולכם.. עכשיו בתמורה לאהבתכם נפגין גם אנחנו אהבה וננגן לכם שירים" גיא בן שטרית עושה פרצוף עצבני מנסה לכבוש את כעסו, וגם גיא שמי עם פרצוף עצבני- אבל לא מנסה לכבוש כלל וכלל- הוא מתפרץ: "לא ניר, אני לא עושה את זה!" הבמאי קולט ששומעים והוא נותן הוראה להשתיק את המיקרופון של גיא שמי, ובנתיים קורא לאבטחה. הקהל בבית רואה את גיא עושה תנועות מגוחכות ואלימות עם הידיים אל עבר ניר, רק שהכל על מיוט. ניר מתעלם וממשיך להקפיץ את הבנות, "יאללה! ידיים! כפיים! עיזים ועיזות.. נכון שאתם אוהבים אותי יותר ממה שאתם אוהבים את גיא?" מומחי קריאת שפתיים יזהו שגיא צורח 'תחזיקו אותי!!!' ובא לפוצץ אותו מכות, ובדיוק אנשי האבטחה מגיעים. 2 בנים ו2 בנות (חסונות עם אקדחים אבל בנות). הבנים הספיקו לפנות את ניר מהבמה, טל ירון עמרי וגב"ש התפנו לבד (בלי סרטים כתומים) ו2 הבנות נשארו לטפל בגיא שמי. "הו , אתה גיא שמי?", הזילה ריר הבלונדינית, "תחתום לי על המרפק!" "לא, הוא שלי!", דחפה השחרחורת, "תחתום לי על ירך שמאל!" וכך הפך השידור מטקס פרסי להקת השנה לצ'יק פייט מסורתי, כשניר טרטר יושב בצד כבול באזיקים ומעודד את הבנות להשתמש ביותר בוץ ופחות שיניים. כשהמפיקים גילו שהרייטינג עלה לשמיים, הם יצאו לפרסומות, וכשחזרו מהם היה קלאוז אפ מטורף על ניר שצעק "תודה רבה, לילה טוב!"