שאלה

berlinale

New member
כן, אבל אם להרחיב את הנושא

לפני עידן הטלוויזיה היו פוליטיקאים שלא ידעו לדבר היטב. ולגבי גמגום, יש כמובן את הסיפור הידוע על לוי אשכול, שלא היה מגמגם, אבל דווקא ברגע קריטי (נאום ברדיו על מצב הבטחון), התחיל לגמגם.
 

טשאפק

New member
על אשכול ועל תחילת עידן הטלפוליטיקה

אני לא בטוח אבל הבנתי שגמגומו של אשכול הוא מיתוס. זה לא שהוא גמגם לאורך הנאום, אלא שסתם לא הפגין נחרצות ובטחון עצמי, ודיבר באופן "גלותי". לעומת זה נשיא צ'כוסלובקיה ב 1968 אלכסנדר דובצ'ק גמגם מרוב לחץ נפשי בשידור לאומה בעת הפלישה הרוסית. (כך קראתי אצל קונדרה). באופן כללי, לפני עידן הטלוויזיה דווקא נדרשה יכולת מילולית גבוהה במיוחד מאנשי ציבור. צריך ריאות חזקות ולשון מהירה כדי לנאום באסיפות בפני קהל רב, ולנצח בעימותים פומביים שנמשכו שעות. ראשיתו של העידן הטלוויזיוני בסרטוני התעמולה של דוויט אייזנהאואר, "אייק", הראשונים בהיסטוריה שנעשו ע"י איש פרסום מקצועי, ממייסדי ענף הפרסום בטלוויזיה. בעידן זה, מספיק לשנן כמה משפטי מפתח ולהתאפר היטב. בפרסומות של אייק הוא צולם מזווית תחתית כשהוא מקריא טקסט מוכן, ולאחר מכן הוסיפו קטעים שבהם אנשים שואלים אותו כביכול שאלות שנתפרו בהתאם לטקסט. (כך שנוצר הרושם שהוא עונה באופן ספונטני על שאלות מהקהל). ביומניו התלונן אייק על רודנותו של במאי התשדירים, שהוא נאלץ לציית לו כמו טירון לסמל המחלקה.
 
על כך אפשר להוסיף....

שבעימות הטלוויזיוני הראשון שהתרחש בארה"ב בין קנדי לניקסון, הראשון התכונן והתאים את עצמו לשידור הטלווזיוני בעוד שהאחרון לא עשה כן. התוצאה הייתה שאלו שהקשיבו לעימות ברדיו טענו שניקסון היה משכנע יותר מקנדי ואילו אלה שצפו בטלוויזיה אמרו כי קנדי היה משכנע יותר. וזה מדגיש את ההבדל בין הרדיו לטלוויזיה, הרדיו אמצעי תקשורת שעובד בעיקר על ההקשבה והמילים ואילו הטלוויזיה שעובדת בעיקר על המראה החיצוני וההופעה.
 

טרה10

New member
בנאום של אשכול היתה שורה שתוקנה

והוא התקשה להבין את הכתב..הסבירה המזכירה-שלו-ב-67. ברדיו זה נשמע כמו גמגום. לזה חיברו העיתונאים- בעיקר- את המצב שצבאות ערב-ישבו על הגבולות-מזה שבועיים-..וכל היתר הרי ידוע בתולדות ישראל. וחבל שלא 'גמגמו' קצת גם לפני עוד כמה מאורעות מסוג זה.
 
למעלה