שאלה

[מייקי31]

שאלה

פגשתי מישהוא נחמד משהו, חברותי, נעים, מאוד מתלהב אבל אני מוצאת את עצמי מתעצבנת עליו וממנו מדברים שאני מניחה שלא חשובים. דברים שסביר שהייתי מתעלמת מהם בסיטואציה אחרת. מה שמשגע אותי, זה למה הוא מצליח להוציא אותי מדעתי עד גבול שבא לי לסגור את השיחה מה זה אומר? האם זה כי הוא לא האחד? האם כי הוא לא עושה לי את זה מספיק? או אולי, אני סתם עצבנית בראש??? באמת לא יודעת, תוהה מיכל

 

[a girl named tal]

נשמע

כמו חוסר כימיה אם את סתם עצבנית בראש זה אמור להתבטא בעוד דברים ולא רק בשיחות איתו.. אם בשאר הדברים את בסדר ורק איתו את חוטפת קריזה, אז משהו שם לא מסתדר לך... קורה

 

[לא נסיך ולא מושלם]

ואולי פשוט

עובר עליה משהו ? ובגלל זה היא מתעצבנת?

 

[מייקי31]

עובר עליה...

עדיין לא. תמיד חשבתי שההתחלה קשה ולוקח זמן עד שהרכבת מתחילה לנסוע אני לא יודעת מה לחשוב עכשיו... מיכל

 

[לא נסיך ולא מושלם]

אז אם הכל בסדר אצלך...

אז למה ההתלבטות? מה עוד, כתבת תמצית, לא סתם את מתלבטת ומחליטה להעלות את זה לפה. מה את אומרת?

 

[מייקי31]

שככה יהיה לי טוב (וגם לך)

לא הבנתי אותך נסה שוב מיכל

 

[לא נסיך ולא מושלם]

שתהיי בריאה ../images/Emo13.gif (שנינו)

לא הבנתי על מה את מתלבטת? ואם עדיין לא הבנת.... NEXT

 

[a girl named tal]

אויי איזה הפכיות אנחנו

דווקא ההתחלה צריכה להיות הכי זורמת מבחינתי אם שם לא זורם לי, כשהכל עוד טרי ורוד ומתלהב... אז מתי יזרום? נורא יפה ומעניין בעיניי כמה צורות הסתכלות יש, ואיך כל אחד רואה דברים כל כך אחרת... יפה...

 

[לא נסיך ולא מושלם]

ומה עם

התחלות שמלוות בחששות ופחדים, השאיפה שזה יזרום כשהכל טרי שומרת על איזון בין הפחדים החששות לבין האינטואיציה שלנו שזה הדבר הנכון ואפילו שקצת קשה- יש שם משהו...

 

[a girl named tal]

נכון, אני לא אומרת שלא

אני מניחה שזה משתנה מאדם לאדם, בהתאם לאופי שלו ובהתאם להסטוריה שלו מן הסתם אנשים שנבגדו או אנשים שנפגעו מאוד, יכולים להיות רגישים יותר ולחשוש יותר בקשרים חדשים. אני אישית בן אדם קצת פחות דרמתי, ולמזלי לא נפגעתי מידי כנראה, או שאני פשוט לוקחת דברים יותר באיזי, ולכן בהתחלות, אני לא מערבבת עבר עם הווה, לא בגלל שאני כזאת חכמה גדולה אלא בגלל שזה פשוט לא קורה..לא בשליטתי...כנראה למזלי.

 

[לא נסיך ולא מושלם]

באמת למזלך

משהו פה לא מסתדר לי, זה שהיא עצבנית עליו, העלתה נקודה לא פירטה ומה אפשר להגיד על סמך זה? אם הנקודה היתה להעלות פה את המחשבה על התחלות קשר ומה שבתוכם, הרי שזו לא יכולה להוות דוגמא לכך, או אולי כן וכל מקרה לגופו. אבל אני לא זוכר ששמעתי על התחלתו של קשר שמלווה בכעסים ובכל זאת תוהים אם להישאר בו.. לדעתי זה צריך להתחיל טוב, אפילו אם יש חששות פחדים...אבל לכעוס? להתחיל עם עצבים? סורי * אריה שלא מבין מה רוצים להגיד פה *

 

[מייקי31]

אז איך אתה כותב לי NEXT

נראה דווקא שאתה מיטיב להבין את ההתלבטות שלי זה נכון שאם לא זורם כמו בסרטים אז NEXT ומצד שני יש מצב שההתחלה קשה כי אנחנו בדרך כלל מונעים מפחדים/חששות/שריטות ועוד אלף מחשבות אחרות. קשה, הא? מיכל

 

[a girl named tal]

אבל אני לא מבינה אתכם

מה זה קשור לעצבים? אז אם אני פגועה או חוששת בגלל העבר שלי יכול להיות שאי אתקדם יותר לאט שאני אחשוש שאהיה יותר חשדנית אבל איך זה מתקשר לעצבים? אלא אם כן את מרוקאית ואז זה פותר לי את כל הבעיות

 

[לא נסיך ולא מושלם]

לא, לא קשה בכלל מייקי

תקראי יותר למטה את התגובה שלי לטל.

 

[לא נסיך ולא מושלם]

למעלה.... " באמת למזלך" הנושא.

 

[גלי 1970]

../images/Emo45.gif

 

[גלי 1970]

אם הוא מוציא אותך מדעתך

אז מה את עושה איתו? קשר עם מישהו אמור לעשות לנו טוב ולא להיפך ברור שלא הכל טוב וורוד תמיד אבל אם כבר מההתחלה את התעצבנת כל כך, אז המשיכי הלאה

 

[phizik]

סביר להניח כי הוא מעצבן אותך...

היה לי דייט מדהים לפני זמן מה....הייתי בטוח שוואו,סיפרתי לכל העולם ואישתו,אבל........... אחר כך הגיעו הימים הבאים שפשוט הטריפו אותי,לא האמנתי שזאת אותה בחורה. בעיני כל היכרות ראשונית בלי בסיס תקשורתי נבנית על משיכה חיצונית נטו,וגם אם הדייט אחלה ומדברים וזורמים וכולי אני עדיין פשוט מרגיש טוב בעיקר בגלל שאני נמשך לעלמת החן,בשיחה למחרת שכבר מתחילים לעלות דברים אחרים אתה פתאום קולט שזה מה שיש בינכם במשותף....משיכה. כרגיל...כתוב מניסיוני האישי.

 

[גליתה33]

היית מעוניינת לתת דוגמא

של דברים שבהם הוא מעצבן אותך?

 

[P u s s i c a t]

גישה קצת שונה...

יש דברים שיכולים לעצבן באמת. אם הדברים האלה מעצבנים אותך רק אצלו, דברים שככה היית "מעבירה" אולי את פשוט "מחפשת" אותו? לא יודעת... מניחה שאם הוא היה טיפוס מעצבן היית פשוט מדפדפת.... אולי זה דווקא הפוך? אולי הוא כל כך מוצא חן בעינייך שאת פוחדת שאולי זה ייגמר אז את מראש מכינה לך כל מיני תירוצים ללמה זה בכלל לא הפסד? אצלי העניינים הרבה יותר פשוטים. כשמישהו בעיקר מעצבן אותי אני פשוט חותכת. ובהחלט יכול להיות אגב שאת פשוט עצבנית. זבה למשל משהו שלימדו אותנו להבין בסדנת המודעות (אגב הנושא) שהייתי בה. שניה לפני שאת מתעצבנת על מישהו תחשבי מה באמת מפריע לך. אם זה הוא, אולי משהו שציפית ולא קרה? אולי בכלל עצבים שאת מושכת מהבוקר מחברה/ אמא/ מישהו בעבודה? כשאני על סף לאבד את העשתונות אני עוצרת - וחושבת. מה באמת מעביר אותי על דעתי. האם זה באמת המשפט המטומטם והכל כך לא במקום שהוא זרק לי? אולי משהו שציפיתי שהוא יגיד והוא לא? או משהו שציפיתי שיקרה ולא קרה ולכן כל דבר עכשיו הוא תירוץ להוציא את העצבים שמבעבעים בי?... סתם. נקודה למחשבה אם זה אכן הוא (וכן. מה ל'שות. יש אנשים שהם פשוט מעצבנים) - יאללה. NEXT בשביל מה להשאר במקום שלא עושה לך טוב?