תראי,
די ברור שהעכבר שלך סובל מתסביך אדיפלי חמור ושקשה לו מאוד להחצין רגשות. אבל קצת יותר ברצינות- די קשה לאבחן ככה ממה בדיוק הוא סובל, העכבר. יכול להיות שהוא אכל יותר מדיי תפוח בדבש. יכול להיות שהוא ראה יותר מדיי
ים. יכול להיות שהוא פוחד שתקני עכבר אחר במקומו
תשתדלי ללטף אותו ולתת לו תחושה שהוא רצוי, שגם אם קשה לו יש לו לאן לפנות. חוץ מזה אפשר כמובן להבחין בחיבה ברורה של העכבר לקולבים, או אולי לחכת דיג או לקרסים באופן כללי. מה שמעניין במיוחד זה שהמיקי מאוס שלנו ניחן גם בכושר הסתגלות יוצא דופן לעכברים מסוגו: אפשר בבירור לראות איך הוא משלב את אהבת הפינות הידועה של עכברים (כפי שהיא משתקפת בבירור בזווית הישרה) - עם התחביבים האינדיבידואליים שלו שציינתי לעיל. וטיפה עוד יותר ברצינות (זה בא בשלבים, תחכי לסוף) אני לא יודעת אם שמת לב אבל האחרים פה מבינים בגרפולוגיה קצת יותר ממני, אני יותר בעניין של קשקושים וזה. אבל מה שאני יכולה להגיד לך - (תחזיקי חזק, עכשיו באמת זה יהיה ברצינות) לא מסרת לנו פרטים חשובים כמו בת כמה את והכי חשוב כמה זמן היא נשברה לה, הל´. שבוע? חצי שנה? שנתיים? יכול אולי להיות שהתופעה הזאת אומרת משהו אבל מאוד יכול להיות גם שאין לה משמעות. אם נגיד את צעירה, בגיל ההתבגרות נגיד והכתב שלך עוד לא מעוצב סופית (זאת אומרת, יכול להיות שנדמה לך שהוא מעוצב סופית, אבל זה לא הכתב שיהיה לך כמבוגרת, והוא לא יציב לאורך שנים.). בקיצור, אם את צעירה וזה היה לתקופה קצרה (חודשיים נגיד) זה לא בהכרח אומר משהו, מעבר לשינויים תמידיים שקורים בכתב בגיל הזה, כשהאישות מתעצבת. אבל אם את מבוגרת יותר, וזה היה לתקופה יותר ארוכה, אז הגיוני שיש לזה משמעות. איזה משמעות בדיוק? או. זה יכול להיות הרבה דברים. באופן כללי - אם את "שוברת" קו שאמור להיות עגול, זה יכול להעיד או על עקשנות או על הרבה דברים אחרים שאני לא זוכרת מה הם כי אני רק פילה שיושבת בשתים עשרה בלילה וכותבת הודעות ארוכות כשבכלל רק התכוונתי להיכנס לראות מה התחדש בפורום. אבל זה כשמדובר במאפיין קבוע של הכתב. אם מדובר במשהו זמני כבר אמרתי שזה לאו דווקא מעיד, ז"א, יש אפשרות שדווקא בתקופה הזאת התעקשת על משהו - (אם ניקח את העקשנות בדוגמא שהבאתי) - סתם דוגמא, אחת מני רבות- אבל יכול להיות גם הרבה דברים אחרים ויכול להיות שבכלל לא, בקיצור, אני רואה שאני יכולה לחרבש ככה בלי סוף אז אני אגיע לפואנטה. הכירי את המנון הפורום הבלתי רשמי (עד היום) (דובי - באחריותך להלחין) (אבי - באחריותך להכין כיבוד שיהיה לנו כשנשיר) (מיכל - באחריותך להכין לנו אטמי אוזניים, פילפילונת מזייפת בשעות כאלה, משהו נורא): אם את רוצה שנתייחס ברצינות (ונשמח, באמת. יש פה גרפולוגים שישמחו לענות לך) - תסרקי לנו את הכתב שלך, דוגמית מהכתב הישן ודוגמית מהחדש. אל תשכחי לציין כמה זמן נמשך הזהו. (אם את רוצה ניתוח דווקא של הזהו). תקראי את הודעת המנהל ותסרקי לפיה - גודל 1:1, דף חלק, לא לצטט שירים, לציין גיל ויד כותבת, (נדמה לי שיש עוד הוראות, תקראי שם). אני יודעת, אני יודעת. אין לך סורק, בגלל זה תיארת. נו ומה נראה לך, לי יש סורק? ככה זה בחיים. לא כל אחד מקבל מה שהוא רוצה, תתרגלי. ובאמת סחתיין על היצירתיות. פעם ראשונה שאנחנו מקבלים כתב יד ממישהי שלא יכלה לסרוק את כתב היד שלה אז נתנה למחשב לכתוב במקומה. כאילו, יכולת להגיד לנו שנכתוב במקומך וזהו. לא יותר פשוט? מה שכן - את מקבלת את פרס הפורום ליצירתיות אז היה שווה, תודי. בקיצור - נשמח לעזור, באמת. תסרקי. פילפילונת נורא התעייפתי. תגידי, למה לא אמרת לגמדים שיעזבו אותך בשקט וזהו?
