שאלה

שאלה

אני רואה את התוכנית ומאוד אוהבת אותה. השאלה שלי אם זה באמת מייצג מה שקורה בטיפול אצל פסיכולוג. לא הייתי אצל פסיכולוג , אבל בתור אחת שלומדת פסיכולוגיה יש לי קצת מושג, וגם ראיתי לא מעט קטעי וידיאו ... אבל משום מה כשאני רואה את התוכנית אני לפעמים מתקשה להאמין שככה נראה טיפול אמיתי :) מה דעתכם?
 
מאילו בחינות לא נראה לך שכך נראה

טיפול במציאות?!... קצת קשה לי להבין... כי טיפול נראה כמו מפגש בין מטופל למטפל.. הפסיכולוגית שלי כותבת תוך כדי שאני מדברת כדי שיהיה לה מעקב, ואלי פורקן למה שהיא שומעת...
לינוי
 
למשל

העניין שהטיפול הרבה פעמים לא זורם, אלא נתקע על הדברים הקטנים. כל מילה שהמטופל מוציא, הוא כאילו נאחז בה ומנסה להסביר למה היא נאמרה. הרבה פעמים אני מקבלת את התחושה מהצד, שבה הוא כאילו ממהר להסיק על המשמעות של כל מילה שנאמרת במקום לתת יותר למטופל להביע את התחושות והמחשבות שלו, וכך יותר לנסות לראות את התמונה הכללית.. יכול להיות שזה פשוט סגנון הטיפול שלו שאני לא ממש מתחברת אליו.
 
לפעמים זה לפעמים זה אחרת

בהחלט יש גם את העניין של סגנון טיפול ספציפי של כל מטפל ומטפל. יש כאלה שמתערבים פחות במהלך הדיבור של המטופל ויש שיותר... יש כאלה שנוטים לתת הרבה פרשנויות ויש שלא כ"כ.. תלוי באופי של המטפל, באסכולה שהוא משתייך אליה ובכלל לסגנונו הטיפולי....
 
גם אני לא אוהבת את סגנון הטיפול שלו

ומעבר לזה, יש קטעים שהוא ממש בלתי מקצועי. אחרי הכל זו סדרה, שבין השאר מראה את החולשות של המטפל והמקומות שבהן האנושיות שלו זולגת לתוך הטיפול ומשפיעה עליו לטוב ולרע.
 
אני עדיין מנסה להבין

מה לכל הרוחות הוא חשב שהוא עושה עם נעמה כשהציע לה ללכת על זה איתו... ולמה קשה לו להגיד לגילה שלום כשהוא הולך
 

pomelit

New member
נראה לי שהוא ניסה להבהיל אותה

ואולי גם להבהיל את עצמו לפלרטט עם המחשבה שהם הולכים לממש את הרומן ולראות את התגובות שלה. העובדה שהיא נבהלה ונלחצה מזה בהתחלה החזירה אותו למקום שלו כמטפל, אפילו כשהוא ישב לידה על הספה.
 

pomelit

New member
דווקא טיפול לא זורם

נראה לי חלק בלתי נפרד מהחוויה הטיפולית. אם כבר להיפך, בסדרה יש מעט מאוד שתיקות ומעט מאוד קטעים של "סתם". בדרך כלל ראובן מיד נכנס לנאום ארוך שמבטל את השתיקה ומקדם את הטיפול מאוד מהר קדימה. עיקר השוני עד כמה שאני מבינה אותו הוא באמת בהקצנה, ואולי בחירויות שראובן מרשה לעצמו כמטפל, שאמנם מאוד מקדמות את העניין הדרמטי, אבל לפעמים לא ממש קשורות לטיפול פסיכודינמי. וגם מוזר שכל המטופלים שלו עושים לו דווקא, וגם הוא עושה דווקא בטיפול שלו עצמו. יש אנשים שבאמת רוצים ללכת לפסיכולוג שלהם, ואפילו משתפים איתו פעולה
 

pomelit

New member
שני סיפורים

בטיפול מתרחשים במקביל שני סיפורים. האחד מה שהמטופל מספר, והשני מה שקורה בחדר עצמו בין המטופל למטפל, כשלכל אחד מהם יש חשיבות משלו ולפעמים אחד תופס את המרכז על חשבון השני. ראובן מתייחס הרבה למסגרת, אולי כי לפעמים זה מקצר לו את התהליכים, והוא יכול לדלג על מה שהמטופל אומר וישר לרדת למה שזה אומר מבחינתו. וכן, אני גם חושבת שהרבה פעמים הוא מתעלם ממה שקורה בחדר כי הוא מתמקד בהיבט מסויים.
 
תראי ...

אני יודעת שהכתיבה של הסדרה נעשית יחד עם פסיכולוג, לכן יש מצב שזה דומה... מצד שני, יש להם רייטינג לשמור עליו, לכן בטח יש ליטושים מסביב, אולי כדי למשוך זמן, אולי כדי ליצור עניין, אולי כדי לקצר תהליכים. בכל מקרה תסכימי איתי שזה לא ממש מייצג טיפול אמיתי אחד לאחד
 
למעלה