שאלה

[ita101]

שאלה

יש כזה דבר מאמנים שמאמנים למשהו שהם בעצמם לא מומחים בו או צריכים בעצמם לשפר? לדוגמא - מאמן ספורט שמאמן שחקנים להשתפר כאשר הוא בעצמו היה שחקן לא משהו. דוגמא קיצונית יותר - מאמן מטיף לשחקן על התמדה כאשר הוא עצמו לא היה שחקן מתמיד (או שאף איננו מתמיד כיום בחייו הפרטיים וכו'). השאלה איפה צריך לבוא לידי ביטוי הדוגמא האישית (המוצגת בתוקף תפקידו של המאמן או אף זו שנסתרת ונמצאת בחייו הפרטיים) אם בכלל צריכה להיות? מעניין אותי אם אתם מכירים או שמעתם על מקרים שונים. תודה איתמר

 

[tlingit]

מומחיות

להבנתי, מאמן צריך להיות מומחה באימון ולאו דווקא מומחה לתחום שבו עוסק המתאמן הרי באימון אנחנו רואים את המתאמן כמומחה בתחומו, בעל יכולות מלאות אנחנו מביאים את המתודה של האימון עצמו, של הדרך להגיע למטרות והשילוב הזה עובד ביחד למצא את הדרכים והפתרונות בעולמו של המתאמן לפי ערכיו וצרכיו הוא. יש מתאמנים שבכוונה מעדיפים מאמנים שאינם מתחום העיסוק שלהם כדי לקבל פרספקטיבה אחרת ועבודה מתודית "נקיה"

 

[עפרה ד]

../images/Emo9.gifאיך אותן מילים מתפרשות אחרת...

כשקראתי את השאלה לא חשבתי בכלל על תחום עיסוק... אלא על מצב בו העבודה עם המתאמן היא בתחום בו לנו יש עבודה על עצמנו. שמה ש"תוקע" אותו, תוקע גם אותנו... אז, התשובה שלי היא - שראשית, חשוב לעשות הפרדה במהלך אימון בין מה ששלנו ומה ששלו, בהחלט אפשר לאמן מישהו לארגון זמן למשל, גם אם ארגון הזמן של המאמן לא משהו.. ושנית - זו גם הזדמנות שלנו, לעבודה עם עצמנו.

 

[tlingit]

היופי של זויות ראיה רבות ../images/Emo132.gif

 

[גילי בסקין]

מומחיות בתחום

אתיחס לשתי הגירסאות של השאלה לגבי המקצועיות, אכן ישנם גורסים שהמומחיות היא במקצוע האימון, אך ברב המקרים ישנה העדפה של הלקוחות לאדם הבא מהתחום ורבים מאוד מהמאמנים ממוקדים לכן באימון בנושא מסוים מקצועי או אישי, בו יש להם ידע ונסיון.לדוגמא,באימון למנהלים במערכת החינוך נושא אותו חקרתי במסגרת דסרטציה במנהל חינוך,למנהלים העדפה לבעלי הכרות מעמיקה במערכת אך לא בהכרח נסיון אישי בניהול בית ספר. לגבי השליטה האישית במיומנות הנמצאת במיקוד הלמידה עם לקוח- עוד בשלב קורס החונכים שעברתי, חזרנו וגילינו, שהמאומנים שבחר/מצא כל תלמיד בקורס לעבודת הסטאג', עסק לעיתים קרובות בתחום מאוד קרוב לזה שהיה במוקד עיסוקו האישי של המאמן המתלמד. כשעמדנו בפליאה על המקריות כביכול,קבלנו את ההסבר הבא שממשיך איתי היום.לדברי מנחי הקורס,היות ויש באימון משום זימון להתפתחות ולמידה אישית, נמצא שבתקופות מסוימות, נושאי האימון עם לקוחות שונים הם דומים עפ הצורך האישי של המאמן.מכאן אין להבין שמאמן יכול להנחות אדם בקידום נושא בעיתי מאוד מבחינתו, אך אם הוא נמצא בעיצומו של תהליך למידה והתפתחות בתחום זה אף יכול לתרום לשני הצדדים.

 

[אבי בכר 2005]

מאמן מומחה מהו?

שלום איתמר, הסיבה שמאמן אינו צריך להיות מומחה בתחום עסוקו או תחום מטרותיו של המאומן היא שמאמן אינו נדרש לתת יעוץ. אם כן מה בכל זאת תפקידו של המאמן? תפקידו מתבטא בשלושה אופנים 1. להקשיב ולאיר בעזרת שאלות את אותם דפוסי חשיבה שהמאומן מאומן להתעלם מקיומם ובסופו של דבר הם אלה שמונעים ממנו את פריצות הדרך 2. כאשר המאומן מתמודד עם אותם שאלות ועונה לעצמו תשובות, תפקידו של המאמן לוודא שהתשובות באות ממקום קוהרנטי ומתוך הבסיס הערכי של המאומן ,תואמות את המטרות שהמאומן הציב לעצמו ואכן מקדמות אותו אליהם. 3. קביעת פעולות בעולם הפיזי אותם יעשה המאומן על מנת לאמן את עצמו בחיי היום יום, המאמן צריך לוודא שוב שהפעולות שנקבעו,שוב, באות ממקום קוהרנטי ומתוך הבסיס הערכי של המאומן ,תואמות את המטרות שהמאומן הציב לעצמו ואכן מקדמות אותו אליהם. מכאן אתה למד שאין זה משנה אם המאמן אינו אדם מתמיד או שחקן לא משהו, איכויות אלה אין להם דבר וחצי דבר עם מתודת האימון. איכות אחת אני רואה כבסיסית אצל כל אדם השואף לפרוץ דרך, אצל מאומן הנמצא בתהליך בודאי ואצל מאמן על אחת כמה וכמה. הרצון והרגשת הדחיפות להתבונן בכל דבר, לשאול על כל דבר גם המובן מאיליו, להפוך כל אבן. בראות עיני אימון זה דרך חיים ורק אחר כך מקצוע, מאמן שאכן חי באימון לא יגיע למצב של "מאמן מטיף לשחקן על התמדה כאשר הוא עצמו לא היה שחקן מתמיד (או שאף איננו מתמיד כיום בחייו הפרטיים וכו')." אחד, הוא לא יטיף בכל מקרה, שתיים אם איננו מתמיד ויש לזה עניין חוסם בחייו הוא יעבוד על זה וזה יעצים את יכולתו לעזור למאומן שכן הוא מתאמן על התבוננות בעצמו וזה מה שהוא צריך כדאי לאמן אפקטיבית. מקווה שעניתי לשאלתך אבי בכר

 

[ita101]

ענית יפה

מעניין שאמרת שמאמן לא מטיף. בתור מורה פרטי חלק מההורים מצפים ממני לשפר מיומנויות שקשורות לתהליך הלמידה כגון - סדר, התמדה, נחישות וכו'. אין לי ספק שאני פה מקצר תהליכים כיוון שהתלמיד לא תמיד ימהר להפנים עקרונות חשובים לבד, אם בכלל. ולכן נחוצה התערבותי בתור גורם שמהווה סמכות מבחינת התלמיד לעצב צורת התנהגות. בכוונה בגזמתי - אני לא ממש מתכנת, וגם לא ממש נוח לי להעיר על דברים "מסביב". מה השקפתך לגבי זה?

 

[אבי בכר 2005]

ניסוח חדש

אמרת מספר דברים שונים ובתוך כל זה לא מצאתי את השאלה (השקפתי לגבי מה?) אנא נסה לנסח ניסוח חדש לשאלתך ואשמח לענות לילה טוב ויום מלא שפע מחר. אבי בכר

 

[ita101]

לגבי התפקיד של המאמן\מדריך\מורה

וכו'. מהי מידת ההתערבות. מהי מידת ההטפה.

 

[אבי בכר 2005]

אלו תפקידים שונים

אני פחות יודע להגדיר מהו תפקידו של מורה ועוד פחות של מדריך הייתי מבדיל בין מורה שתפקידו להעביר ידע לבין מורה כמחנך מילון וויקיפדיה מסביר ואני מתחבר להבחנה זו המחנך הוא מורה שמוצמד לכיתה למשך מספר שנים ומטרתו להקנות לכיתה ערכים חינוכיים וכן לטפל בסוגיות חברתיות (הן פנים-כיתתיות והן כלל-ישראליות). המחנך מעביר כל שבוע "שעת חברה" או "שעת חינוך" בה הוא דן עם התלמידים בסוגיות ערכיות וכן מארגנים ביחד פעילויות חברתיות (כגון ועד כיתה, מסיבות כיתתיות ועוד). בדרך כלל, המחנך משמש בנוסף לתפקיד זה גם כמורה במקצוע בו התמחה. המורה הוא "מורה מקצועי" ותפקידו הוא להעביר לכיתה מקצוע מסוים. כל מורה מתמחה במספר מצומצם של מקצועות ומלמד רק בהם. מורים מקצועיים של כיתה מסוימת לרוב יתחלפו כל שנה, תלוי לפי ההקבצות והמגמות. למשל: מורה למתמטיקה, מורה לביולוגיה, מורה לתנ"ך, מורה ללשון. שני אלו וודאי אינם דומים למאמן כפי שהסברתי קודם. כמובן שמורה מקצועי יכול להיות גם מחנך וכמובן (ורצוי לדעתי) גם מאמן ואז מטשטשים ההבדלים ביום יום כי כל שיחה הופכת להיות מורכבת משימושים בטכניקות וכישורים הבאים מהכובעים השונים אותו הוא חובש. כעת לאחר שהבחנו בין הכובעים השונים נעבור לשאלת המידות לגבי הטפה כבר נתתי דעתי, אינני חסיד של הטפה, הטפה (וכאן אני מביא דווקא את בבילון) היא "תעמולה, דרשנות, דרישה, שכנוע, הסתה, הפצת רעיון" ברור לגמרי שיש בה מן החד צדדיות שסותרת את הדו שיח שעומד בבסיס האימון. לגבי התערבות (שוב בבילון) "כניסה לענייני אחרים, התעסקות בענייני הזולת; בחישה, בלילה, התמזגות, מהילה, עירוב, ערבול " אני הייתי אומר שהמאמן צריך להיות מעורב ולא להתערב מעורבות " קשר, זיקה, היות מעורב, היות חלק מ-, עניין, שייכות, שיוך, התייחסות " והמאומן צריך להיות מחוייב (כלפי עצמו כמובן) מחוייבות "הכרח, אונס, חיוב, אילוץ, ציווי, הוראה, פקודה, חובה, התחייבות, חוסר ברירה, אחריות, נדר, הבטחה" (בהחלט עד כדי כך, חייו תלויים בכך) ועל ההבדל בין מעורבות למחוייבות שמעתי פעם אנקדוטה מה ההבדל בין גישתה של התרנגולת לגישתו של החזיר לארוחת בוקר של ביצים וביקון ? בעוד התרנגולת רק מעורבת החזיר ממש מחוייב. אבי בכר