שאלה?

שאלה?

אם מישהו עדיין חי פה...
איך מבדילים אם התאור של העולם נובע מה שכל או הרצון? תודה
 

wolfbrother27

New member
???

קודם כל מה שלומך ? האם תוכלי להגדיר את השאלה בדרך שונה, אני לא בטוח מה בדיוק את שואלת... אני אשמח לנסות לעזור אם אני רק אצליח להבין מה השאלה.
 
סיפורי עוצמה עמ' 84

" עצתי לך היא כי מעתה ואילך תלמד להבחין בעצמך אם תאורך נובע מן השכל או מן הרצון. חש אני כי זו הדרך היחידה עבורך לעשות את חיי היום יום לאתגר ולאמצעי לצבירת עוצמה אישית שתאפשר לך להגיע לשלמותך עצמית המוחלטת"
 

charlila

New member
באמצעות פעולה מן הגוף, ישירות

למשל: הליכה שבה את מסתכלת בראייה רחבה (על כל שדה הראייה בבת אחת) ובכל צעד מגלגלת את כף הרגל מן העקב ועד האצבעות - כשבשלב העקב, האצבעות מורמות כך שהן ניצבות לאופק - משקיפות על האופק; כווני להתקדם מן הרגליים, לא מן הראש. גרסה ב' - העיניים (בראייה רחבה) ב-out of focus
 
הווו

את זה לא עשיתי... אני מפתח רצון לנתק את השכל ואז אני מצליח ואז העולם משתולל
 
בקשר לתרגילים כאלה

לפני כמה זמן כתבת על תרגיל שבו מסתכלים על נקודה רחוקה ואח"כ מדמיינים שכבל מושך את הטבור שלך לשם. ואח"כ היו עוד שני תרגילים שקשורים בהתעוררות בבוקר והליכה בעיניים עצומות בעקבות הרצון, אני לא זוכר את התרגיל במדויק כרגע. בכל מקרה אני אחזור לבדוק אותו. אבל ניסיתי את החלק הראשון בזמן הליכה ברחוב. והעצמים שהיו אופציונלים לבחירה, היו די קרובים, כי זאת עיר ושדה הראיה חסום בד"כ. ולפעמים הנקודות שבחרתי היו גבוהות מהטבור (גגות או מנורות רחוב), בגלל שהן באופק ונקודות בגובה הטבור לא נראו. זה בסדר?
 
בינתיים לא

לאחרונה ניסיתי שוב. ומשום מה זה הביך ותי לעצור במפתיע - תמיד יש אנשים בסביבה. אבל אני אנסה שוב. אני חושב שהיתה לי הבנה קטנה היום בקשר לזה, סתם כשהלכתי. אבל אני עוד אעשה זאת שוב בקרוב כמו שצריך.
 

charlila

New member
עצם עגינת הרצון באיזשהו חפץ מאיצה

את ההליכה, אשכרה. לא קרה לך? אז משהו בביצוע שלך לא מדויק. אם אתה עסוק בלהיות נבוך, עשה תרגיל בנושא זה: בחר פעולה שממש יביך אותך להיתפס בה - למרות שאינה גורמת רע לאף אחד, לזולת ולעצמך. בחר משהו לא מסובך, שסביר לעשותו ברחוב או בחוצות יישוב. כשתמצא, כתוב לי הודעה כאן. אם ממש אין לך אומץ, שלח לי מסר אישי - אבל עדיפה הפומביות במקרה זה. אז אמשיך ואכין לך תרגיל.
 
../images/Emo140.gif

אם אני ארצה להביך את עצמי במתכוון אז לא תהיה לי בעיה - זאת אומרת אין לי בעיה לעמוד באמצע הרחוב ולגרבץ או משהו. משום זה הביך אותי, אבל אם כבר לעשות משהו שמביך אותי אז אעשה את תרגיל הרצון. בקיצור אני לא זקוק לתרגיל נגד הבכה - אני אעשה את תרגיל הרצון ואספר מה היה. ההבנה שהייתי לי בקשר לתרגיל הזה הייתה כשהלכתי מהר ברחוב והרגשתי שאני כאילו נמשך או שקשה יהיה לי לעצור זה לא היה בזמן שעשיתי את התרגיל, אבל זה הזכיר לי את התרגיל באותו זמן. בכל מקרה, תודה רבה על תשומת ליבך.
 

charlila

New member
לגרבץ זה קל - כל אחד מבין את מה אתה

עושה. אבל נסה את זה: עצור באמצע הליכה ברחוב, הרם שתי זרועות כפופות 90 מעלות במרפקים, כפות ידיים פרושות (פרקי יד וכפות הידיים ניצבים לאדמה - כמו אב קדמון מתפלל במסכת של בית ספר יסודי של פעם) כופף את פרק שמאל ימינה וישר אותו - כמו וישר - במהירות. חזור עם פרק ימין הצמד את כפותיך על לבך והשתחווה עמוקות המשך ללכת, מתעלם מתגובות אפשריות.
 
התחלתי

עשיתי את זה ברחוב בגודל בינוני - מולי הלך איש זקן. חיכיתי שיעבור כדי לעשות זאת - כי זה באמת היה לי קשה לעשות זאת מולו. אני מרגיש שלא עשיתי את התרגיל בשלמות ולכן מתכנן לחזור אליו. רוצה לעשות את זה ברחוב גדול עם הרבה אנשים. וגם -- אבל זה יותר קשה לי -- מול בית קפה.
 
למעלה