אה... מסכים איתך חלקית...
קודם כל, היתה לנו מלכה אישה: "...וַעֲתַלְיָה, מֹלֶכֶת עַל-הָאָרֶץ" (מלכ ב' פרק י"א פסוקים 1-3). שנית, יש כמה סיפורים שבהחלט מחזקים את מעמד האישה למרות שאין להן בסיפור תפקיד של ממש. למשל, בסיפור על מנוח ואישתו (שופ' י"ג) המלאך מתגלה את האישה דווקא, ומנוח יוצא די טמבל מכל מה שקורה שם (מן הצד השני, מנוח מוזכר בשמו הפרטי והאישה מוזכרת רק כ-"אשת מנוח") יש עוד כמה נשים חכמות: אביגיל, האישה מתקוע, ועוד כמה. אז נכון שהרוח הנושבת מן המקרא היא שוביניסטית לחלוטין, אבל יש כמה נקודות אור פה ושם.