קרה שיצא לכם לראות את האשה/בעל שלהם??? האם התרשמתם? קיבלתם בומבה בפרצוף? היו יפים? התאימו לדמיון למה שחשבתם? לא ידעתם איך לקבור את עצמכם? מה היה לכם שם??????? נראה לי שמחר אראה אותה.......
ואפילו לחצתי לה יד,הרגשתי חרא כן..אבל מה יכולתי לעשות?? היא הושיטה לי יד.. האמת? היא נראתה בדיוק כפי שתיאר אותה, לא החסיר ממני פרט ולא הוסיף.. מה זה עשה לי? אולי ברגעים שעמדתי לידה וניהלתי איתה "סמול טוק" הקרביים שלי בערו..אבל אחר כך התנפלתי עליו בלהט הרגיל שלי.. ורגשות אשמה כלפיה? מעולם לא היו לי(יש לי מספיק משל עצמי)
אשתדל לא להיות בקרבת מקום , רק אם לא תהייה ברירה.... אבל מאוד מסקרן אותי. את שלי ראה מזמן, כך שלי יש פחות "לחץ". הוא ימות מזה, כבר עלה לי לראש שלא חשוב איך תראה לי, אני אפרגן לו עליה, אהייה חיובית.
תהיי חיובית, זאת אשתו, אל תשמיצי. אל תגזימי כמובן, תצמדי לאמת, אבל גם אם היא כוניפה לא חייבים ממש להדגיש את זה.... נשים שמשמיצות סתם נשמעות קנאיות וזה רע בעיני.
את בעלה, אחרי שהיא נפרדה ממנו. היא נפרדה ממנו כי היא טענה שבגללי- בזכותי היא הבינה שהיא רוצה לשנות את חייה. ואז היא אמרה לו שהיא רוצה להיפרד. ואז הוא פגש בי. הסתכל עלי במבט פגוע. לא האשים, לא כעס... רק היה פגוע. הרגשתי מה זה רע בהתחלה. אבל הבנתי שהם היו נפרדים כנראה בכל מקרה. ואולי זה היה טוב גם בשבילו מאשר לחיות חיים לא מאושרים. ברזל
אבל תמיד דמיינתי, חשבתי מעניין איך היא.... יותר יפה? יותר סקסית? מה אין בה שיש בי? מה אין בי שיש בה? דמיינתי איך אני מתחזה לסוקרת מטעם הערוץ השני, או לסוכנת של הכבלים, או לאינסטלטור
או לשד יודע מה, דופקת על הדלת כשאני יודעת בבירור שהוא בעבודה, היא פותחת לי ואני מדברת איתה, נכנסת, היא מציעה לי שתיה קרה (כי אני עובדת נורא קשה..) ואני תוהה קצת על קנקנה.... מסתכלת סביב על הדירה שלהם, מנסה לבלוע כל פרט בעיני, אולי אראה איזה תמונה מהחתונה..... ברור שלא עשיתי את זה, גם לעולם לא אעשה. אבל לפנטז מותר לנו לא?
וממה שהתפעלתי כל כך אלו הם הדברים ששיגעו אותו: הסדר המופתי(אני כאמא לילדים קטנים רק חולמת על זה..) הנקיון(היא חולת נקיון)כל דבר במקומו מונח(כמו בשיר"שבתות וחגים") ובכלל.. אז מה עשיתי? פרעתי לה בכוונה את הסדינים והציפות ואוו..כמעט יום שלם השתוללנו שם..במיטתה כשהיא בלונדון..
הייתה לי פעם מאהבת שבעלה עבד בחברה גדולה, הוא יצא מהבית מוקדם מאוד והפגישות שלנו היו תמיד בבקרים. בוקר אחד אני אוסף אותה ובדרכינו למקום הרגיל שלנו, באחד הרמזורים, היא נכנסת בפניקה מתחת ללוח השעונים. אישה לא קטנה שנכנסה לשם ממש בקלות. היא ראתה רכב של העבודה של בעלה, הייתה בטוחה שהוא חוזר הבייתה והסתתרה. למזלה זה לא היה הוא, אין סיכוי שהייתה מצליחה להסתתר שם, מתחת ללוח השעונים.