אייקידו טוב הוא מעדן
אבל אני יכול להסכים עם הכותבים פה שב
חלק מהמקומות שמלמדים אייקידו מלמדים אותו בגישה מאוד מעודנת, ויש כאלה, שבעצם שוכחים שזו אמנות לחימה:
מעבירים את האחריות להרמוניה ולהצלחת הטכניקה לאוקה באופן מלא
מוותרים על דיוק בביצוע המנופים משום שאז הם מסוכנים למפרקים
מתרגלים כמעט רק מצבי תפיסה ולעיתים די רחוקות- שומן או יוקומן אוצ'י, בוויתור כמעט מוחלט על מכות אגרוף או בעיטות.
מבצעים טכניקות באופן "גדול" ובמספר צעדים רב גם בתרגול "קרבי" למתקדמים. כל הצעדים לעיל יכולים להיות נכונים לשלבים מסוימים של הלימוד, אבל כשהופכים את השלב המתודי המסויים לעיקר, מפספסים את המהות, אני אתן דוגמאות לשימוש נכון בעיני לאותם האלמנטים ולרעיונות שמאחוריהם:
ל"אוקה" יש אינטרס לשמור על ההרמוניה, זהו חלק מדרך הלימוד שלו להיות רך וזורם. אבל המטרה של דרך לימוד זו היא ש"אוקה" ילמד להחלץ מהטכניקה בסופו של דבר ואי לא יכולה להחליף את החובה של "טורי"/"שידצ'י" לשמור על הרמוניה מתאימה לביצוע הטכניקה ולהביא את הטכניקה להצלחה. "אוקה" יכול לתקן טעויות של "טורי" כשמדובר במתחילים, אבל כשקצת מתקדמים, זו דרך להנציח טעויות.
תרגול ממצב תפיסה מאפשר ל"טורי" לתרגל תחת לחץ נמוך יותר, לחוש את כיוון הכוח של "אוקה" טוב יותר, ללמוד על מיקום וטווח נכון ולוותר על אלמנט התזמון לחלוטין. זהו תרגול מצויין ללימוד טכניקה למתחילים ולשיפור טכניקה למתקדמים וותיקים. אבל, אסור לטעות ולשכוח את החשיבות של תרגול של מצבים אחרים: לאימון ושיפור של התזמון - דבר שדורש המון עבודה, להתרגלות לצפיה במכה שמגיעה אליך (ללא תרגול, יש אנשים שיקבלו שיתוק ריגעי), לקריאה של תנועת היריב וגם, ללימוד פתרונות טכניים ספציפיים למצבים, זה אמנם פחות חשוב בטווח הארוך אך מקצר בהרבה את תהליך הלמידה. אך רצוי להבחין כי הבעיות לעיל הן
בעיות בהוראת האייקידו במקומות מסוימים ולא בעיות בשיטה. זו בעיה של היפוך בין סובב ומסובב, ומתן חשיבות בעיקר לנושאים מסוימים. לדעתי האישית, הרבה מהבעיה נובעת ממורים שמתחילים ללמד בשלב מוקדם מדי, לפני שהידע האישי שלהם העמיק מספיק. אגב, חלק מאותם מורים גם יטען שבעצם אין בכך בעיה, משום שמטרות העיסוק שלהם באייקידו אינן כוללות "הגנה עצמית" ו/או "יכולת קרבית" והנושאים הללו זרים ולא מעניינים עבורם. בעיני, זו הסטה של האייקידו מ"אמנות לחימה" ל"אמנות תנועה" שהופכת אותו למשהו אחר, וכשמוכנים להכיר בכך, אינני מוצא בכך פסול.
אייקידוקא טוב יהיה זורם חופשי ומשוחרר, כשהוא מבצע טכניקה, ולצופה מהצד התנועה והטכניקה בהחלט יראו מעודנות אך מקבל הטכניקה יחוש את עוצמתה ויאלץ להענות לה. אם מסתכלים על ההגדרה המילונית למעודן - אזי אייקידו ברמה טובה בהחלט יהיה מעודן, אבל רק במובנים מסוימים של המילה: חינני,, רגוע, רך מאוד, אבל לא שברירי או מפונק. אמיר
