מהי תקנה 9?
פגימה הנובעת באופן בלתי אמצעי מפגימה מוכרת תקנה 9 עוסקת בפגימה עקיפה הנובעת מהפגימה המוכרת הישירה. תקנה 9 קובעת כי במקרה בו פגימה מסוימת שהנכה נפגם בה, נובעת באופן בלתי-אמצעי (ללא גורם זר מתערב אשר ניתק את הקשר הסיבתי) מפגימה מוכרת שנפגם בה אותו נכה, רואים אותה פגימה כפגימה מוכרת, אף אם איננה נובעת באופן בלתי-אמצעי מחבלה, מחלה או החמרת מחלה שאירעו בזמן השירות עקב השירות. כלומר אם יש פגימה הנובעת באופן ישיר מפגימה מוכרת גם אם אינה נובעת מהחבלה, מחלה, או החמרת המחלה שהביאו להכרה בפגימה זו, יש להכיר בה כפגימה מוכרת. מדובר על פגימה חדשה, נפרדת ולא התפתחות/החמרה של מחלה שהוכרה שאז יש לתבוע הגדלה של אחוזי הנכות. אין מדובר בפגימה המנותקת מהפגימה המוכרת (שאז אין לה כל קשר לנכות או לחוק הנכים), אלא בפגימה המנותקת מהאירוע הצבאי או הנסיבות הצבאיות שגרמו לנכות. למשל: מחלה חדשה הפורצת בעקבות מחלה אחרת שהוכרה כנכות, כאשר המחלה החדשה אינה קשורה לשירות הצבאי. האבחנה בין מחלה חדשה לבין סימפטומים של המחלה המוכרת אינה קלה לבירור. התקנה עוסקת בשני רבדים של פגימה. ברובד הראשון מצויה הפגימה המוכרת, וברובד השני, הפגימה העצמאית החדשה שנובעת מהפגימה המוכרת. החמרה של הפגימה המוכרת נשארת ברובד הראשון, במסגרת החמרה, ורק פגימה חדשה יוצרת את הרובד השני. לרוב, הבעיה במקרים אלו הוא הקשר הסיבתי, בלתי אמצעי, בין הפגימה החדשה לפגימה הישנה.