זה קשור בין היתר...
למערכת היחסים בינינו לבין כדור הארץ. האדמה היא חלק מאיתנו כשם שאנו חלק מהאדמה. היא תמונת ראי שלנו כמין אנושי. שחרור האנרגיה ההרסני שגרם לאסון היה בעצם חשיפה של פצע עמוק מאוד באנרגיה המשותפת של האדמה ושל האנושות כחלק מתהליך הטיהור שעוברת האדמה עצמה ואנו חלק ממנו. גם האנושות עוברת היטהרות, גם אם תוך כדי, זה מגיע למצבים שמסות קריטיות של אנשים בוחרות לעזוב. שימו לב שהאסון התרחש אומנם במזרח הרחוק, אבל היו מעורבים בו גם אנשים מערביים רבים, כך שהפעם אנו, כעולם מערבי, לא יכולנו לנטוש אותם לאנחות ונאלצנו לתפקד כחלק בלתי נפרד מהאסון, כאנושות אחת. יתכן וזה גם לא הארוע האחרון מסוגו שיתרחש בזמן הקרוב, אבל כולי תקווה שריפוי כדור הארץ יושג גם בלי קורבנות בנפש. זה אפשרי, אם נשלח אהבה לאדמה עצמה ונסייע בריפויה במובן האנרגטי. הלחצים האדירים יכולים להשתחרר כך באזורים הרבה יותר שוממים. ואני רוצה להוסיף כאן סיפור אישי. בתחילת קיץ שעבר, הייתי במילואים באזור צפון ים המלח, ליד קיבוץ קלי"ה, לא רחוק מיריחו. זה כזכור היה מספר חודשים לאחר רעידת האדמה בחודש פברואר, כשאנשים רבים חזו שתהיה רעידת אדמה נוספת, חזקה יותר. כל זמן השהות שלי שם, זה עמד לי בתודעה שמשהו מסוג זה עלול להתרחש בדיוק במקום שאני נמצא בו. שלחתי בתודעתי אור ואהבה לאדמה עצמה כדי לסייע בהקלת הלחץ ולהפנות אותו לאזורים שוממים יותר (למרות שגם אזור צפון ים המלח הוא יחסית לא מאוכלס). היה לי גם דחוף לעזוב את המקום לפני שתתרחש רעידה נוספת שהיה לי אינטואטיבית די ברור שתתרחש עוד מעט. ואכן, יום אחרי שהשתחררתי מהמילואים, התרחשה באזור בקעת ים המלח רעידת אדמה חלשה יותר מזו של פברואר, כשהמוקד שלה היה באזור מעט צפוני יותר מזה שהייתי בו, במקום כמעט לא מאוכלס. בסופו של דבר, כולי תקווה שימצאו את כל הישראלים הנעדרים בריאים ושלמים, ולכל הנספים, זכרם ישמר עימנו לעד.
