שאלה...

jessyca

New member
שאלה...

אולי מישהו ידע להסביר לי למה אני לא מצליחה להתאהב? לפני 4 שנים פגשתי איזה בחור והתאהבתי בו עד מעל הראש. ממש, אהבה שלא ניתן לתאר. הינו ביחד שנה וחצי, נתתי לו הכל, ויתרתי על החיים שלי, על הלימודים שלי, על החברים שלי, על החופש שלי, על הכל למענו.ספגתי השפלות, ריבים ואפילו מכות מרוב שאהבתי אותו... אחרי שנה וחצי הוא ניכנס לכלא לחצי שנה ובזמן הזה התחלתי לחזור לעצמי ולהתמלאות (אחרי שהוא רוקן אותי נפשית טוטאלית) ואז אחרי חצי שנה הוא השתחרר מהכלא כשאני שוב חזרתי ליהיות אותו אדם שהיתי קודם רק חכמה יותר וחזקה יותר. (טוב לפחות ככה חשבתי..) ניסינו לעבור לגור ביחד אבל כבר לא רצינו את אותם הדברים, פתאום כשהוא היה משפיל אותי היתי עונה לו ולא שותקת כמו פעם, כשהוא היה מעליב ופוגע כבר לא היתי נעלבת עד ששמתי לב שאני כבר לא אוהבת אותו ועזבתי אותו לתמיד. מאז חלפו שנתיים ואני פשוט לא מצליחה להתאהב שוב. יש לי חבר כרגע, אבל אני לא אוהבת אותו. היו לי עוד 2 חברים בשנתיים האחרונות ויצאתי עם הרבה בחורים אבל לא מוצאת אהבה, אפילו לא מתקרבת לזה.. ואני כל כך רוצה לאהוב, שוב, כמו בפעם ההיא, שהיתי מוכנה לעשות הכל למען האהבה שלי... אולי זה דבר כזה של פעם בחיים? אני מוצפת אהבה מהרבה כיוונים, אבל זאת לא אהבה של התאהבות... וזה כל כך חסר! מצטערת על האורך של ההודעה, אני רק מוטרדת נורא...
 

לקשמי

New member
ממה שנראה לי...

הנפש שלך מפחדת להתאהב שוב. ועכשיו אני גם חושבת על המושג להתאהב, כפי שאומרים אותו באנגלית: fall in love ואכן, בחוויה שלך לפחות ההתאהבות היתה נפילה ולכן התת מודע שלך קלט את הזעזוע הזה ולכן מסרב ליפול שוב אל ההתאהבות. לדעתי יש הבדל עצום בין להתאהב לבין לאהוב. התאהבות היא לא אהבה, אלא סוג מסויים של עוורון. בהתאהבות לא רואים את הצדדים האפלים באותו אדם מושא ההתאהבות, ולכן קל באמת "ליפול" בה. באהבה לעומת זאת, רואים גם את החסרונות אבל אוהבים למרות החסרונות של אותו אדם. אהבה לאדם אחר, לא יכולה להתקיים אם אין בנו אהבה לעצמנו. ואדם שאוהב את עצמו, ידע לשים גבולות במערכת יחסים, כדי לאפשר לשני הצדדים להתפתח ולצמוח גם בתוך מערכת היחסים. במערכת היחסים שתיארת, אמרת שהתאהבת באותו אדם ושאהבת אותו. לי נראה שהיתה שם רק התאהבות, לא ממש אהבה. כדי שאהבה תתאפשר, היא צריכה להיות קיימת בתוכנו קודם כל. זאת בכל אופן דעתי
 

seeyou

New member
למה את לא מצליחה להתאהב../images/Emo12.gif או

למה את לא מוצאת את הגבר להתאהב בו באותה עוצמה. ברור שבגיל 16 הכוך נראה "ורוד" .. "נתת לו הכול, ויתרת על החיים שלך, על הלימודים שלך, על החברים שלך, על החופש שלך, על הכול למענו..." ישנם מיקרים שגם בגיל "מבוגר יותר" יש נשים ש "מאבדות את הראש" ועוזבות את הבעל, את הבית ואת הילדים למען אהבה בוערת. אני מניח , שאחרי שהבחור "רוקן אותך נפשית טוטאלית", התעוררת קצת למציאות- התבגרת,והתחלת לרואת דברים בצורה אחרת. יש הבדל בין אהבה לבין תשוקה! לכולנו יש מטרות בחיים וסדר עדיפויות לכן לא קל לתת דרור לרגשות אחרי שנשרפנו קצת , כפי שעשינו בילדות! דרך הגב,לא כולם עוברים חוויה של התאהבות בעוצמה כפי שאת מתארת
 

א י ל ה

New member
אז זהו

שהדבר הזה שאת מתארת, "נתתי לו הכל, ויתרתי על החיים שלי, על הלימודים שלי, על החברים שלי, על החופש שלי, על הכל למענו.ספגתי השפלות, ריבים ואפילו מכות מרוב שאהבתי אותו... " אני לא יודעת מה זה. אבל אני יודעת מה זה לא. זה לא אהבה. אני אישית הזדעזעתי קלות מהמילים שלך כאן. כי באהבה לא מוותרים על החיים, לא מוותרים על לימודים או חברים ובוודאי ובוודאי שלא מוותרים על חופש. באהבה לא סופגים השפלות ואלוהים שתשמור, בטח לא מכות. זה יכול להיות מיליון דברים אחרים, ממודל מסוים בבית, דרך התמכרות למשהו שם ועד לסוגיות של "מגיע לי". אין טעם להיכנס לזה כאן. קטונתי. אבל מה שבטוח זה שאהבה, זה לא. ואם זו החוויה שאת מחפשת לשחזר, ואם זו החוויה שלה את קוראת אהבה, אז כנראה שבאמת החכמת והתחזקת, ואותו חלק בך שטיפה הבריא, הוא שמונע ממך להגיע למקום ההוא שוב. אולי כדאי לך להודות לו ולהקשיב לו...
 
היי ג'סיקה../images/Emo140.gif

בדקי
את תיבת המסרים שלך. אשמח לקבל את תגובתך לגבי מה ששלחתי. ברוכה הבאה אלינו, כבר אמרתי
שבת קסומה לכולנו
 
למעלה