את יודעת
אני לא חושב ,שאיש אינו חושב שהיה "רוצה" לשנות, למחוק, לבטל משהו אחד בו לפחות. בתקופה זו או אחרת . השאלה כמה, ואיך אפשר לעבור ימים ככה, להוסיף עוד משהו ועוד משהו ,מוחק את עצמו כל יום קצת , שוכח דברים טובים רואה רק רעים גרועים, מרושעים ועקומים. שוכח שיש לו אוצר . היכולת לחשוב , להרגיש, חמישה חושים וכאלה עם משהו קצת מעבר. יום אחד הוא מתרסק וכל כולו נעלם ממנו ,אי אפשר פשוט לשכוח הכל,כל מה שהוא רוצה לשנות ואיש לא יבין איש לא ידע, מה מתחולל אצלו, נכון לגמרי. כל חוש נראה לו מיותר ולהרגיש מילה זרה, יותר גרוע הוא אינו מעוניין בחושיו יותר.. לפעמים בימים כאלה מגלים את הדברים הכי חשובים. אני חושב ששירלי מנסון , אפשר פשוט לחוש בה מבעד למילים ,דרך הקול שלה ,את הימים והשנים , היא גם דיברה על זה פעם. ולא רק היא, הרבה אחרים ,פשוט היא מה שעולה לי כרגע לראש. נורמלי , מה זה נורמלי בעצם ? את באמת חושבת שכל מה שציינת לא קיים באנשים ? קיים ,לפחות כזית, זה שהם לא מדברים על זה ,שומרים לעצמם, לא אומר כלום. אולי רק שדווקא להם , אולי לא תאמיני, כואב יותר.. נורמלי הוא לדעתי כל הגדרה - ממש לא מחבב את המילה הזאת עוד יותר את השימוש האינספוי בה - כל מה שאת חושבת שהוא, אם זה כל מה שאמרת, אז כך יהיה ,אף אחד לא יכול לשנות את זה ,אולי גם לא צריך ,אם כך טוב לך. זה מה שחשוב.