שאלה..

שאלה..

סליחה שמקפיצה פה שרשור חדש.. למי נועד הפורום? מישהו יכול להגיד מה זה הפרעות אכילה? שואלת ברצינות.. תודה מראש.. סתם ילדה..
 

Aisha

New member
לדעתי(האישית)

כל מי שהנושא ה'א מטריד אותו בין אם הוא חולה בעצמו או לא (משהו בסגנון)
 

Pure SilenCe

New member
מסקרן אותי מה תהיינה התגובות לזה..

 
סתם כי לא רוצה לפתוח שרשור חדש..

התעוררתי עם סריטות הלילות האחרונים קשים מידי מנתקת קשרים עם כולם שוב לא עונה לטלפונים שוב צעקות צעקות צעקות מתעלמת מבליגה נעלמת נאלמת נמחקת מוחקת ההורים משתגעים החברות.. אין לי מושג מה להגיד עליהן.. מרחמת עליהן שיש להן מישהי שאכפת להן ממנה ככה הכל בורח מהידיים הכל שבור והרוס המשקל יורד כל הזמן כמה חודשים של השקעה ומצליחה יומיים של ירידה וכל העליה נפלה אני בתת משקל :) אני אני בתת משקל מוזר תמיד הייתי קטנה כזאת אף פעם לא הדאיג אותי המשקל שלי תמיד עשיתי ספורט סתם כי אוהבת הכל נפתח הכל נפתח והצורך להשמיד את הגוף גובר ועולה הצורך להעלים כל זכר ממנו עולה הצורך להשמיד את מה שהוא אוהב הצורך להשמיד את הגוף הנגוע הצורך לפגוע מבלי לחתוך או להכאיב הצורך להעלים.. להעלם.. למחוק.. וכולם צועקים וכולם כועסים וכולם רוצים שאני יראה דברים בדרך אחרת וכולם לא יודעים כלום וכולם יודעים הכל ויש סוד ויש משקל ויש חיים ויש מוות החיים זה מוות המוות זה טוב זה שקט שקט מהתמודדויות שקט מסיוטים שקט מכאב שקט מאוכל שקט מהכל שקט ממנו שקט שקט גם ממני היד שבורה היד השנייה סדוקה כבר כמה חודשים הקרסול עם נקע הגוף קורס המערכות שובקות חיים מידי פעם הנשימה לפעמים כואבת הגוף לפעמים כואב הכאבים באים בהתקפים לפני שבועיים זה היה פעם בכמה ימים עכשיו זה כל יום הגוף מידי פעם קורס לו.. שובק חיים.. מת לכמה דקות.. מתעלף.. וכל זה.. כל זה שייך לי.. :) החיים יפים:)
 
אמ..

לא בטוחה שהבנתי את השאלה.. תוכלי להסביר למה התכוונת? לפחות כדי שאדע לענות לעצמי אם לא פה.. תודה מי שהיא.. סתם ילדה..
 
...

אני חושבת שכתבתי תגובה של בערך עמוד פוליו שלם.. מחקתי את כל התירוצים והסיבות.. יודעת מה? ואם כן מגיע לי.. אם כן מגיע לי לחיות חיים נורמאלים.. אם כן מגיע לי לחיות בבריאות שלמה. אם כן מגיע לי לחיות חיים בלי פחד וכאב.. אם.. בכל מקרה.. זה כבר לא יעזור.. בכל מקרה זה כבר מאוחר מידי.. גם אם את צודקת במאה אחוז.. זה כבר לא משנה.. זה כבר מאוחר מידי.. הגוף הזה קורב.. המערכות שבגוף הזה כבר לא מתפקדות.. הגוף הזה כבר איבד את הכל.. וגם אני.. תודה שחזרת והגבת.. גרמת לי להוציא לא מעט.. אפילו שמחקתי הכל ולא שלחתי את כל מה שכתבתי.. עזרת.. יותר ממה שאת חושבת.. תודה לך.. שיהיה לילה חמים עטוף ומוגן סתם ילדה..
 
לא מאמינה במאוחר מדיי...

אם את כאן ונושמת זה לא מאוחר. השינוי יכול וצריך להתחיל עכשיו ברגע זה. המצב קשה? תעשי משהו. עכשיו. לא אחר כך. לא מאוחר...
 
מאוחר לי..

אני לא יכולה לעשות שום דבר עם המשקל שלי.. שום דבר.. זה או למות שם בבית חולים או בבית..
 
שיר

"אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין תאמין שיכולים לתקן, אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן." זה יותר מרגש עם המנגינה, אבל גם ככה זה חזק. שוב- "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין תאמין שיכולים לתקן, אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן." לאט לאט זה נכנס פנימה, ואפשר להאמין שהמילים מדברות גם עלייך "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין תאמין שיכולים לתקן, אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן." וגם על הגוף שלך "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין תאמין שיכולים לתקן, אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן." אני חושבת שברגעים הכי קשים שלי, זה היה השיר שהחזיק אותי. "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין תאמין שיכולים לתקן, אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן." תאמיני. תאמיני. האמונה נותנת כוח עצום. "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין תאמין שיכולים לתקן, אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן." "אם אתה מאמין שיכולים לקלקל, תאמין שיכולים לתקן" (רבי נחמן מברסלב.)
 
אשליה? (ט)

אז הנה אני- אשליה מהלכת על שתיים. ובפורום הזה יש עוד הרבה אשליות מהלכות. תת- משקל, גוף מתפורר, נשירת שיער, הפסקת מחזור, שיניים מתפוררות, עצמות שכואבות מכל סיבוב במיטה, הקאה בילתי נשלטת גם כששותים רק חצי כוס מים, עור שנראה כמו שעווה, לשון שכואבת מרוב שהיא קשה ולבנה, בטן שכואבת תמיד תמיד, עייפות- עייפות- עייפות. את לא היחידה שמכירה את זה. הייתי שם, היום אני לא. וגם את, גם את יכולה.
 
למעלה