שאלה

[ayagu]

שאלה

וכרגיל אני נוכחת נפקדת. והפעם עם שאלה חשובה. השאלה מופנית בעיקר למורים שבינינו. האם כמורים שהם גם הורים לילדים עם הפרעות קשב וריכוז ולקות למידה זו או אחרת( אם קיימת) אנו נוטים לפתח מעורבות רגשית יתרה. אשמח לתשובות. הסברים בהמשך. והסבר קצרצר: כמורה אני מרגישה לעתים שהמערכת אטומה.

 

[zivadina]

מעורבות מוגזמת אצל הורה שהוא מורה?

שאלה מעניינת לכל המורים בינינו.

 

[ayagu]

להפך. שאלתי על מורים שהם הורים

לילדים עם הפרעות קשב וריכוז. האם הטיפול והמעורבות שהם מגלים כלפי ילדים בכיתתם המאובחנים כבעלי הפרעות קשב וריכוז שונה? או האם הם נוטים להיכנס למעורבות ריגשית אם לדעתם לא נעשה מספיק למען אותם ילדים בכיתתם. האם אנו כמורים צריכים "לחבוש" את כובע ההורות ביחס לאותם ילדים או לשמור על ריחוק מקצועי.

 

[תפוזינה הגדולה]

אטומה זו מילה עדינה

אני הייתי אומרת ממש סטומה. אבל רציתי לדעת באיזה הקשר או עיניין את אומרת זאת.אני אמא לילדה לקויית למידה שלומדת בכיתה מקדמת ואני גם מורת שילוב ואני אכן מרגישה לפעמים מעורבות ריגשית יתרה. זה מתבטא אצלי בעיקר בשיחות עם הורים כי לפעמים אני ממש מזדהה עם הרגשות שלהם וזה גורם אפילו להוזיל דמעות, ואני מאוד נבוחה מכך ומנסה אפילו להסתיר את זה.לפעמים מאוד בא לי לחבק איזה ילד כאילו היה הילד שלי ואני יודעת שאני צריכה להמנע מכך.אבל יש גם מצבים אחרים שאיזה ילד מוציא אותי מדעתי ואני כועסת עלו מאוד אני יודעת שהוא לא אשם אבל ממש קשה לא לכעוס בדיוק כמו שאני לא מצליחה לא לכעוס על הבת שלי.

 

[אלייה2]

את כל כך צודקת

ראשית רציתי להתייחס באופן אישי לתגובתך, לא מתאים להתבטא בפורום במילים כמו: "סתומה" חבל...... ואין ספק שבתוך השאלה של הגברת תמונה הייתה התשובה, והשאלה באמת הייתה ריטורית. אבל חברה קצת סבלנות, גם לאלה שלא ממש יודעים,חושבים,מבינים ומשערים. מחזיקה לך את כל אצבעותיי......

 

[רוני61]

אני מאמינה שכשיש לך ילד עם הפרעת

קשב זה טבעי שתגלה יותר סובלנות. האם זה ככה בפועל? לא בטוח. היום היתה לי חויה אישית איומה בבית הספר של הבן שלי, ואצלינו יש השתלטות יחסית טובה על הקשיים והעצמת החוזקות ובכל זאת יצאתי מהחדר של היועצת וכשהגעתי לבית הספר שלי פרצתי בבכי בחדר מורים, לא יכולתי להכיל את השיחה האיומה שהייתה לי איתה. חשבתי אם גם הורים אחרים מרגישים כך שהם יוצאים משיחות איתי , אולי אני לא מודעת??אני מקווה שלא.... במקביל אני יכולה לספר על מחנכת בצוות שלי שיש לה ילד עם קשיים רבים התפתחותיים ועוד..., וגם היא יועצת לעתיד לקראת סיום לימודי ייעוץ, והאמת היא שהיא נוראית כלפי תלמידים עם קשיים (תיכון) חסרת סבלנות ומוציאה עליהם את התיסכולים שלה. אני מאוד מנסה לעזור לה אבל לאחרונה ממש מיואשת. כך שלא ניתן להסיק חד משמעית אם חויה אישית עושה אתך אמפטי יותר או מתוסכל יותר, אני מאמינה שזה תלוי באישיות המורה הספציפי. היום אני במצב אוח קרבי סליחה

 

[ayagu]

כמורה אני נתקלת בשני המצבים.

אני בהחלט מאמינה שזה תלוי באישיות המורה. אתמול מצאתי את עצמי בוכה בגלל אטימות של המערכת כלפי אותם ילדים שבכיתתי. אחר-כך ניסיתי לבדוק עם עצמי, אם בכיתי בגלל מה שנעשה לאותם ילדים או בגלל שחשבתי על מה שעברתי ועודני עוברת עם ביתי. לא הצלחתי להגיע למסקנה חד משמעית. השאלה היא האם המעורבות הריגשית אכן עוזרת לי לעזור לאותם ילדים?

 

[zivadina]

מנסיוני האישי והפרטי

מעורבות אישית לא עוזרת לי להיות יעילה. הגעתי למסקנה שאני פועלת הכי נכון כאשר אני מסוגלת לשקול את הבעייה באופן קר והגיוני, ואז גם למצוא פתרונות מקוריים שלא תלויים בנטיות ליבי.

 

[הרהרנית]

לי נראה שזה עוזר לילדים

אמנם אני כבר לא מורה, כי הרגשתי מותשת בעיקר בגלל התיסכול שלי מאוזלת היד כלפי אותם ילדים , לשעבר מורה לאנגלית, שם צצות הלקויות בעוצמות, ואמא לבן 12 הרגשתי לפעמים שאני היחידה בצוות שמבינה לליבם. וכן , תמיד ראיתי לנגד עיני את בני, ואיזה יחס הייתי רוצה שהוא יקבל ADD

 

[R T C]

מורים

אומנם אני לא מורה, אבל יש לי שני ילדים עם ADD ו- ADHD ובמשך שנות הלימוד שלהם נתקלתי פעם אחת במורה שכנראה אחת מילדיה שייך למשפחת ה-ADHD. זאת המורה שתמיד היתה קשובה לבני, שתמיד היתה נכונה לשמוע ולהשמיע גם כאשר מורים אחרים התנגדו והיקשו. אין ספק כאמא אני יכולה להגיד שהמודעות שהיתה למורה זאת קידמה את היכולות של בני בכמה דרגות קדימה. מקווה שמערכת החינוך תוביל סדנאות וימי עיון בנושא כי ככל שאתה יודע יותר כמורה (וגם כהורה) את/ה מסוגל/ת להתמודד טוב יותר.

 

[הרברונן]

לשאלה - תשובתי היא כן, ולתחושה גם

אני שותף כל טוב, רונן

 

[ayagu]

ועכשיו להסבר..

בכיתתי מספר ילדים עם הפרעות קשב וריכוז. חלקם גם בעלי לקות למידה. עובדה זו מצריכה את המערכת כלומר בית הספר למצוא עבורם פתרונות ישימים, הקלות או התאמות במבחנים ויחס אחר לאותם ילדים קפיצים שלא תמיד מסוגלים לשבת כל השיעור. לאותם ילדים אני נוטה לסלוח יותר, להתגמש ולעמוד על זכויותיהם. כמחנכת בכיתה אני משמשת להם פה אצל המורים האחרים המלמדים בכיתה. לא תמיד כולם מוכנים להתגמש, לצאת מהשבלונה או ללכת לקראת. לעיתים ההמלצות באבחונים סתמיות למדי ויש למצוא פתרונות יצירתיים יותר. לא כל המורים המלמדים בכיתתי שותפים לעשייה מה שמוביל אותי לתסכול רב. השבוע מצאתי את עצמי בוכה. בוכה מתוך ייאוש על אטימות. אני מודעת מתוך הניסיון שבבית לקשיים. קשה להיות בעל הפרעות קשב וריכוז ובנוסף בעל לקות למידה... אני רואה מחד את התסכול של ההורים ואת התסכול של המורים מאידך. ואני שנמצאת בין הפטיש לסדן לא מצליחה לעשות את המקסימום שאני רוצה. התשובות שלכם הבהירו לי שאני לא לבד. ועוד בקשה קטנה. האם למישהו יש קישורים לחומר אודות הפרעות קשב וריכוז בשפה הרוסית. שוב תודה איה

 

[הרברונן]

כמה שאני מבין אותך...אצלנו בבית הספ

ר היתה מהפכה גדולה אצל המורים בעקבות שני דברים: א. יועצת שהתגייסה אקטיבית לעניין ובמשך שנה עברה אחד אחד (מהמורים) עם תהליכים לא פשוטים ב. הבאנו מאבחנת מעולה ליום היערכות והיא העבירה סדנה בת 3 שעות שבעקבותיה ראיתי איך לכמה מורים מתחיל ליפול האסימון אבל שיבינו לגמרי - ממש אין צ'אנס... מצד שני, כל עוד יש מודעות זה דווקא טוב שלא מבינים לגמרי, כי חוזרים שוב ושוב יחד איתם לשאלות היסוד הפשוטות של יכולות ואתגרים בהצלחה ושבת שלום וכל טוב, רונן

 

[ריטה ב]

חומר ברוסית

שלום איה! הרבה חומר ברוסית אודות הפרעת קשב וריכוז יש באתר שלי ילדינו הלא קשובים וההיפראקטיביים. זהו אתר הורים בינלאומי היחיד במינו בשפה הרוסית. ברחבי האינטרנט הרוסי יש המון מידע על ADHD. אך אין עוד אתר שמרכז את הנושא. יש גם הבדלים מהותיים בגישה, באבחון ובדרכי הטיפול בין מדינות חבר העמים לבינינו. כך שקשה למצוא מידע רלוונטי ועדכני. אצלנו רוב החומר מתורגם מאנגלית ועברית והוא כולל הסברים על ADHD ודרכי טיפול, המלצות להורים ומורים, קישורים ועוד. יש גם פורום להורים עם ייעוצים של נוירולוג ופסיכולוג. בברכה ריטה