שאלה ...

[only me 27]

שאלה ...

אז ככה אני רווק בן 27 ,אימי חולה בסכיזופרניה וכרגע גרה איתי ועם אבי. מצב לא נוח במיוחד כי די קשה לנו לטפל בה . לפני מ"ס חודשים יצאתי ממערכת יחסים ויצאתי נורא פגוע מהקטע . כיום אני משתוקק למצוא אהבה חדשה ולהתמסד . אך הקטע של אימי דיי תוקע אותי. מה עושים?? איך יוצאים מהמצב התקוע הזה?? תודה מראש .. אם יש בנות במצב דומה שמעונינות להכיר אז במסרים...

 

[jinjetta]

כמה שאלות

למה אתה מרגיש שהסכיזופרניה של אמא שלך תוקעת אותך מבחינה זוגית? באופן אישי, מעולם לא היתה לי בעיה עם העניין. כל בני הזוג שלי ידעו על כך שאח שלי חולה, ואף אחד לא עשה מזה עניין. יחסים שנגמרו, לא נגמרו על רקע זה. מצד שני, אח שלי לא גר בבית, אני מניחה שהיה לא קל אם הוא כן היה כאן. כך או כך, אם מישהו לא היה רוצה בי משום שאח שלי חולה בסכיזופרניה, זה היה פותר את הבעיות די בקלות, כי גם אני לא הייתי רוצה אדם כזה, שלא מסוגל לראות מעבר למחלה, וחושב שצריכה להיות לזה השפעה כל כך גדולה על הקשר שלו איתי. שאלה נוספת היא, האם יש לך אפשרות לצאת מהבית? אין ספק שקשה להביא אנשים חדשים למקום שקשה לנו עצמנו להתמודד איתו. יכול להיות שפתרון מסוים הוא לצאת מהבית (עד כמה שהמצב הכלכלי מאפשר), ולפתוח בחיים עצמאיים. אין פירוש הדבר שעוזבים את אמא, אלא שמדי פעם חושבים גם על עצמנו ועל אושרנו.

 

[only me 27]

שוב אני

עד לפני חצי חצי שנה הייתה לי חברה שקיבלה את המחלה בהבנה ואפילו גרנו יחד אצלי בבית,מבחינת מצב כלכלי אני קצת חוש לבצע את הצעד הזה ,אין לי אומץ לעשות אותו לבד ללא בת זוג.

 

[ילדים כמהים לאלוהים]

עיצה

אמא סכיזופרנית גם לי יש תלוי איזה סכיזופרניה יש לה. האם מתפקדת או לא? האם מדברת עם עצמה מנותקת מהמצב? יש אנשים חולים שהמצב שלהם מאפשר להם לתפקד וכלל לא שמים לב לכך. ואנשים מהצד חושבים שהם בריאים. עיצה הכי טובה : לא משנה מה מצבך הכלכלי תחתור לכך שאתה תעזוב את הבית!!! מנסיון אישי. אור ואהבה.

 

[only me 27]

../images/Emo7.gif

היא לא מתפקדת,היא תלותית כמעט בכל דבר ומעשנת נורא כבדה,כשהיא לבד היא מדברת עם עצמה. אני מת לעזוב את הבית אבל מפחד רק מהצד הכלכלי,אני שכיר שמשתכר בערך 4500 נטו,אני מחזיק רכב ונראה לי שיהיה לי נורא קשה להסתדר עם כזאת משכורת,אני טועה? וחוץ מזה חיי החברה שלי בקרשים כי אני לא יכול להזמין חברים אליי הבייתה..

 

[jinjetta]

תראה,

שיקוליך הכלכליים הם שלך, אבל אם תעבור לגור עם שותפים (באזור פחות יוקרתי) ותצמצם בהוצאות זה לא בלתי אפשרי. יש בתפוז פורום "יוצאים מהבית" שעוסק בדיוק בנושא הזה, אני ממליצה לך ללכת לשם לחקור את הנושא (פורום מס' 794). לגבי קשרים חברתיים, כדי להחזיק קשרים חברתיים לא צריך להזמין חברים הביתה. אפשר להפגש בבתי קפה, לצאת לסרטים, לשבת על חוף הים (אם יש בקרבת מקום מגוריך) או בגינה הציבורית. חיי חברה מתקיימים במסגרות שונות, עבודה, חוגים, תחביבים, פעילות חברתית ועוד. הייתי מבינה לו היית אומר שאתה מאוד צעיר ומתבייש מהילדים בכיתה. אבל בתור אדם בוגר ועצמאי אתה נמצא בנקודת פתיחה טובה הרבה יותר. אנשים מבוגרים מקבלים דברים בהבנה ולא ילעגו לך בהפסקה. אני חושבת שאולי כדאי לך לפנות ליעוץ מקצועי שיעזור לך בהכוונה איך להתמודד עם יחסים חברתיים בסיטואציה של אם חולה. כל טוב

 

[only me 27]

שוב אני..

שלא תביני לא נכון זה לא שאין לי חברים או משהו בסגנון ,פשוט קצת קשה לארח אנשים במצב הזה,באיזה שהוא מקום זה משפיע עליי . אני מרגיש שזה דיי תוקע אותי אבל שוב המסקנה היא שצריך לצאת מהבית ויהי מה,אין מה לעשות צריך להתחיל להתמודד עם החיים אפילו שלא תמיד יהיה מי שיחזיק אותך אם תיפול..

 

[מורןא]

תעשה הכל אבל הכל

כדי לצאת מהבית. בגיל 27 בהחלט כדאי לך וכמה שיותר מהר להתנתק מהאווירה הזו. לגור מחוץ לבית בשבילך זה אומחר להתחיל חיים חדשים, להתקרב לאנשים, להכיר מישהי. להכיר מישהי אני מניחה שיהיה לך פי אלף יותר קל מחוץ ךבית. אני מבינה את החששות שלך לגבי המצב הכלכלי אבל אם תשכיר דירה עם שותף או שותפים יהיה לך יותר נוח. אוטו אם הוא מקשה עלייך אפשר למכור העיקר להשתחר מהמקום שאתה נמצא בו. בהצלחה מורןא

 

[only me 27]

האמת..

היא שאני קצת פסימי ומדוכדך בחודשים האחרונים,כי עד אז הייתה לי חברה שנפרדה ממני (מצאה לה מישהו אחר בטיול בחו"ל),היו לנו תוכניות להשכיר יחד ולהתמסד באיזשהו שלב. ועכשיו אני נשארתי עם התוכניות לבד...וזה אוכל אותי שאין לי כרגע עם מי לממש אותן. היא הייתה אחד הדברים המקסימים שקר לי איי פעם ולקחתי את הפרידה בצורה דיי קשה. אהבתי אותה יותר מדי וזאת הטעות שלי איתה כי זה לא היה הדדי בדיעבד. הייתי מוכן לעשות למענה הכל.. והיא נטשה אותי לא בתקופה הכי קלה בחיי.. אז עכשיו אני צריך לקום על הרגליים ולהחזיר את המצב לקדמותו(עם משהי אחרת כמובן)...רק צריך קצת מזל בחיים והכל יהיה בסדר

 

[revital היחידה]

אני חושבת ש

לכל אחד יש את הגורל שלו ודברים לא קורים סתם וכנראה הקשר בינכם לא היה צריך להיות. פרידה זה תמיד דבר כואב אבל לכל סוף יש התחלה חדשה - יהיה בסדר! צריך להיות אופטימיים. תוכניות תמיד אפשר לממש גם עם מישהי אחרת או אפילו מישהו לא חסרים אנשים שמחפשים שותפים פשוט צריך למצוא את השותפ/ה הטוב ביותר... נכון שניתוק מהבית לפעמים קצת מפחיד אבל הניתוק מההורים והחיים לבד נחוצים לכל אחד עצמאות, שקט נפשי ועוד... שיהיה בהצלחה חג שמח רויטל.