הוירטואל איננו נפרד מהמציאות.,
הוירטואל לא נחת כחייזר מפלנטה אחרת. הוא איננו אותות מיצורים ומישויות אחרות. הוירטואל הוא פן אחד מרבים של מציאות. והוא בראש וראשונה תיקשורת. אם לא אך ורק תקשורת. תיקשורת היא בלב ליבה של החברה האנושית משחר קיומה. למי ששכח, סימני עשן ומדורה משתי מערות בצידו של ערוץ, או ממרחק נקודה לנקודה של כשבעים קילומטר, (טווח ראיית העין בתנאים מסוימים,) הינה תקשורת הינה תקשורת הינה תקשורת. אמנם מוגבלת בניפחה, מושפעת קשות מתנאי סביבה (מזג אור,) ואיננה טלפון או פס רחב, אך מבחינת מהירות העברת המסר הרי היא כבר זהה לחלוטין לזו המתקדמת עכשיו. מהירות נמוכה? מהירות האור? דולפינה יקרה, פנטזייה היא פנטזייה היא פנטזייה, בכל מדיום, בכל מישור. בכל מרחב. מציאות? להבדיל מהמימוש במציאות? מציאות? מהיכן הפרדת הוירטואל מהמציאות? לא מזמן, (מהן מאה מאתיים שנה,) מכתב מאהובה באירופה נדד בבטני ספינות מפרש או קיטור, לאמריקות, ואולי לאוסטרליה והיה מגיע למענו יתכן כעבור חודשים. המכתב כמסר, כמדיום תקשורת, לו היה כתוב היטב, (או דמיון המקבל מפותח ומגורה דיו,) ואני מתכוון לפן הארוטי, היה יכל לגרום גרוי ופורקן למקבלו כמו גם לשולחו. נשמע מוכר? האם זה גרוי ומימושו כפנטזיה וירטואלית? בוודאי שכן. ומכתבים לא היו חלק ממציאות? המכתב, האיגרת, מאז המצאת הכתב, הוא מקבילו הקודם הבכיר ושווה הזכויות למסך היום. שונה ומוגבל בנפח תוויו, במהירות שליחתו. השוני הוא טכנולוגיה. פנטזיה דלפין היא כל דבר בו אני רוצה, ואיננו נמצא בו ברגע בהשגתי. ולו מרחק ההשגה היא בת זוגי שבמקלחת כשאני במטבח הסמוך. משך קיום הפנטזיה יארך עד הגיעי מהמטבח לאמבטיה, ואז תהפוך הפנטזייה למימוש. באותו מיתאם, שעה לאחר מיכן תהיה בת הזוג בנמל תעופה, וחמש שבע עד תשע שעות לאחר מיכן באמריקות. עכשיו פנטזייה מינית שלי לגביה תימשך עד הגיעי אליה. בספינת מפרש? בסירת מרוץ עטירת טכנולוגיה עתידנית? במטוס? או.. בפתיחת מחשב און לאיין ואננות מסוייברת איתה. יש שוני? מהמדיום הקודם? רק בקצבים. יש שוני בניתוח זמן הפנטזייה למימוש, לאחר בגיעי לאמריקות? רק הקצבים, כלומר, טכנולוגיה. שורה תחתונה ומוכחת - הכל תקשורת בכל הנאמר כאן.