עד שאני מצאתי עבודה התחרפנתי טיפסתי על הקירות בבית... בקשר ללימודים אצל כל אחד זה לפי החשק שלו... אני למשל ממש לא בראש שלי ללמוד בשלב הזה - אולי עוד שנה שנתיים... לדעתי... קחי לך איזה שבוע שבועיים חופש , תהני קצת מהקיץ ואז תתחילי לחפש עבודה כי אחרת את תשתגעי! בהצלחה.
מצאתי עבודה מועדפת בבית מלון תוך שלושה שבועות ....לא רוצה ללמוד עכשיו... מסיים תמועדפת וטס לחול...החיים האמיתיים באמת הכי טובים לדעתי ....למרות שהבכי קשה ....כי פה את קובעת לעצמך מה לעשות ....אין אנשים על הראש...
אבל לא חדש באזרחות (כבר שנה וקצת משוחרר). נראה לי שהכי חשוב להבין שאת לא במירוץ נגד השעון. לפעמים נורא רוצים להספיק הכל, ולא יודעים מאיפה להתחיל, קחי את הזמן ותעשי חיים - כי עכשיו זה הזמן.
טיפלתי בדברים קטנים, כמו ביטוח לאומי וביטוח בריאות. אח"כ נרשמתי ללימודים (משהו שתכננתי הרבה לפני הצבא) ואז לקחתי חופש, קצת חו"ל. לקחת דברים בקלות, נראה לי שזה המפתח.
כל הזמן מייחלים ומחכים לו.. ושזה מגיע לא יודעים מה לעשות קודם... מוכר לי העניין בייחוד שבמדינה שלנו ובמצב של היום קשה גם למצוא עבודה כמו שלובה אומרת "אין עבודה, אין שפה קשה קשה". אז אני החלטתי ששהמועדפת זה לא בשבילי... עד שמצאתי עבודה טובה... התחיל להתגבש רעיון של הלימודים... וגם כל העניין של הטיול למזרח עם החבר ועוד דברים אחרים.. ת'אמת זו תקופה קשה לצאת לאזרחות ולהיות בלי מסגרת אבל צריך פשוט להיות עם אנשים שאוהבים שיכוונו אותך לנסות ולהבין מה הולך בחוץ.. ואיך נהנים מהמכלול...
השחרור... בחצי שנה הראשונה הרגשתי אבודה ואז החלטתי ללכת ללמוד ולאט לאט פתאום אני שוכחת שהייתי בצבא ואני מתכננת יול לחול לפני הלימודים ועבודות זמניות באות מדי פעם צריך הרבה סבלנות מרגע השחרור