שאלה

[amirjak]

שאלה

האם לכוהן מותר לבקר בקרבי צדיקים? לדוגמא בקבר האר"י ז"ל, רשב"י, מערת המכפלה בקברו של מתיתיהו? תודה

 

[מוטי עם שתי נקודות]

אסור לו להכנס !!

הוא יכול רק לעמוד מחןץ לבית הקברות או הציון של הקרבר. בציונים מסוימים מסומן מקום ששם מותר לכוהנים.

 

[amirjak]

לא פייר ../images/Emo7.gif

ומה אני אעשה אם כבר הייתי בקברי צדיקים? דרך לכפרה? הרי אין אפר פרה אדומה

 

[מוטי עם שתי נקודות]

מה שעשוי עשוי !!!

בעצם היום כל הכוהנים הם בחזקת טמיאי מת וכשיבוא משיח צידקנו כולם יעברו טהרה בפרה אדומה!

 

[amirjak]

שמעתי שהצליחו

לגדל פרה אדומה נכון הדבר?

 

[מוטי עם שתי נקודות]

לא ידוע לי !!!

אבל אל תדאג, ברגע שנצטרך תהיה !!!!!!

 

[Hurakano]

ממממ...

למה לכהנים אסור להיכנס לבתי קברות ?

 

[מוטי עם שתי נקודות]

זה מצות לא תעשה

יש מצות לא תעשה מיוחד לכוהנים שלא יהיו טמאי מת, ואם הכהן יכנס לבית הקברות הוא יהיה טמא מת כי הוא בודאי ידרוך על או מאהיל מעל קבר.

 

[amirjak]

זה לא מובן לי

הרי צדיקים במותם נקראים חיים אז אם צדיק נחשב לחי לא חלה עליו טומאת מת... אבל אם הרבי אומר הרבי יודע.

 

[מוטי עם שתי נקודות]

נכון - אבל זה לא משנה ...

את העובדה שהוא מטמא כמו כל מי שמת. אתה לא יכול להבין את זה מילולי אלא באופן אלגורי!

 

[א77]

צדיקים במיתתם קרויים חיים

הדבר אינו כה פשוט בשביל לקבוע להכנס לאהל שם טמון הצדיק. הנה לדוגמא הגמרא במסכת תענית דף ה' ע"ב מספרת שרב יצחק אמר לרב נחמן, הכי אמר רבי יוחנן, יעקב אבינו לא מת. אמר לו רב נחמן, וכי לחינם ספדו המספידים וחנטו החונטים?! וכו'. בכל מקרה, הרי נראה ברור, שהנושא לא כה פשוט להסיק מכך שמותר לכהן לגשת למיטתו של יעקב אבינו... ואם כבר, אז הנה לך משהו שהעליתי ממש בקיצור [יחסית] בנושא. והנה בחידושי אגדות מהרש"א שם אומר לפי דרך אחת שיעקב אבינו לא מת היינו מיתת הנפש, בא ליישב מדוע נקט יעקב יותר מאברהם ויצחק, שוודאי גם הם לא מתה נפשם. על פי מה שאמרו בגמרא (כתובות קיא ע"א) אמר רבי אלעזר מתים שבחוץ לארץ אינם חיים וכו', מיתת צדיקים שבארץ ישראל היא רק מקרית, משא"כ בחוץ לארץ היא טבעית ולכן צריכין לגלגול מחילות, עיי"ש במהרש"א. וחשבתי לפי זה להוסיף במקרא שנאמר ויקרבו ימי ישראל למות ויקרא לבנו ליוסף ויאמר לו וגו' אל נא תקברני במצרים (בראשית מז. כט), וברש"י שם, ושאין מיתי חוצה לארץ חיים אלא בצער גלגול מחילות וכו'. נמצא שאם היה נקבר במצרים, היה נצרך לצער גלגול מחילות, ובשביל לעבור צער זה היה חייב להתקיים מיתה ביעקב, ולכן קרא לבנו ליוסף ויאמר לו אל נא תקברני במצרים וגו' ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם (שם מז. כט - ל), כי רק ע"י שלא ייקבר בחו"ל יוכל להתקיים מה שאמר רבי יוחנן שיעקב אבינו לא מת, כי לא יצטרך לעבור צער גלגול מחילות. ואולי לפרש גם, שזה הטעם אמאי נקט יעקב יותר מאברהם ויצחק. שוודאי גם אברהם ויצחק לא מתה נפשם כנ"ל מהמהרש"א. אלא שבאברהם ויצחק פשוט לכל שלא מתו, והחידוש הוא דווקא ביעקב, להודיענו כיון שלא נקבר במצרים, לכן לא מת. וזה מדוייק בפסוק ועשית עמדי חסד ואמת אל נא תקברני במצרים, אלא ושכבתי עם אבתי ונשאתני ממצרים וקברתני בקברתם, כי אז כאבותיו שלא מתו אף יעקב כמותם בשכיבתם, ולכן נקט יעקב יותר מאברהם ויצחק. ובטעם הדבר שקרא דווקא לבנו ליוסף כבר האריכו בגמרא על המשנה (סוטה ט' ע"ב) יוסף זכה לקבור את אביו ואין באחיו גדול ממנו. וחשבתי לפי התוס' כאן בד"ה יעקב אבינו לא מת וכו' ואמרו בתוס' שכך משמע גם מסוטה (יג ע"א) גבי מעשה דחושים. כוונת התוס' הוא למה שאמרו בסוטה שחושים בריה דדן תמן הוה ויקירן ליה אודניה וכו' שקל קולפא מחייה ארישיה נתרן עיניה ונפלו אכרעא דיעקב, פתחינהו יעקב לעיניה ואחיך, והיינו דכתיב ישמח צדיק כי חזה נקם פעמיו ירחץ בדם הרשע (תהילים נח. יא). וחשבתי להוסיף שמכאן למדו שיעקב אבינו לא מת, ועיניו דווקא פתח, כי בן פרת יוסף בן פרת עלי עין (בראשית מט. כב) ואמר הקב"ה ליעקב אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך גם עלה ויוסף ישית ידו על עיניך (בראשית מו. ד). היינו אם יוסף שהוא עלי עין ישית ידו על עיניך, אז אנכי אעלך גם עלה, שלא ייקבר במצרים, ולא יהיה בכלל צער גלגול מחילות, וממילא יתקיים בו זה שאמר רבי יוחנן יעקב אבינו לא מת, וזה שלא מת נלמד ממה שפתחינהו יעקב לעיניה. יום טוב, ורק אל תסיק בקלות שהנך יכול ללכת לצפות בהקפות שניות של צדיק זה או אחר...

 

[amirjak]

תודה רבה

 

[נאמן למקורות]

שמעתי פעם....

שיש כהנים שנהגו להתיר בקבר רחל מערת המכפלה ובקבר הרשב"י. איני יודע על סמך מה, כנראה מנהג אבותם בידם.

 

[amirjak]

תודה לכולם