שאלה...

jonigat

New member
שאלה...

מכיוון ובספר הלימוד שלי לא כתוב כיצד לכתוב סימני חמשה (הפסקות, תווים, מפתחות, שערים , חמשות...), יש לי בעיה בכתיבת יצירה... וזה ישמע לכם דיי טיפשי השאלה שלי אבל הנה היא: מה ההבדל בין כתיבת הפסקה של פעמה במפתח G ובמפתח F ? אם אני לא טועה, את ההפסקה כותבים במפתח G כך: קו נטוי ימינה בין השורה החמישית והרביעית של החמשה מתחברת לקו נטוי שמאלה הנמצא בין השורה הרביעית והשלישית של החמשה שמתחבר לעוד קו הנטוי ימינה שנמצא באותה שורה, והוא מתחבר לחצי מעגל הפונה לכיוון ימין. איך כותבים את זה במפתח F ?!
 
וכנ"ל כל הסימנים

קצב, שתקים, דינמיקה - הכל אותו דבר. הדבר היחיד שמשתנה זה מיקום כל צליל על החמשה.
 

Fatach

New member
נצל"ש, למה בעצם משתמשים בשני המפתחו

המפתחות?
 
הסיבה היא מנעד

היכולות של כל כלי (או קול אנושי), משתרעות על פני מנעד מסוים. על החמשה עצמה יש מקום רק ל-11 תווים ללא קווי עזר. הבעיה היא כשיש לך כלי עם מנעד גבוה ומנעד נמוך שצריכים לנגן על אותו מפתח - לדוגמה- כינור וצ'לו. לצ'לו יש צלילים נמוכים הרבה יותר, מה שהיה מצריך שימוש ב*הרבה* קווי עזר אם היו כותבים את תפקידיהם באותו מפתח (למשל - מפתח סול). אז קו עזר אחד, שניים, או אפילו שלושה, הם עוד נסבלים, אבל תו שכתוב על קו העזר ה-7 כבר מציק לעיניים, וקשה לקרוא ככה תווים. אי לכך, התאימו מפתח מיוחד לכל מנעד. בהתחלה, השתמשו רק במפתח דו, כאשר מיקמו אותו על מקומות שונים בחמשה - מיקום המפתח, היה קובע איפה על החמשה יירשם ה"דו", ולפיו כמובן כל שאר התווים. השתמשו ב-3 מפתחות דו עיקריים - דו אלט (שבו הדו ממוקם על הקו האמצעי בחמשה - במפתח זה עוד משתמשים היום - למשל לויולה), דו טנור (שבו הדו ממוקם על על קו החמשה השני מלמעלה - משתמשים לפעמים בתפקידים גבוהים של צ'לו), ודו-לא-זוכרת-איך-קוראים-לו, שהיה ממוקם על הקו התחתון של החמשה. השמות נתנו למפתח בעקבות שם הקול ששר במנעד זה. אז תשאל למה אין "דו-סופרן"? מכיוון שאז המפתח היה צריך להיות על קו-עזר מתחת לחמשה, וכדי להימנע מזה, אמרו - טוב, את המנעד הזה נסמן בצליל אחר - וכך נולד מפתח-סול. כנ"ל מפתח פה, רק להיפך (כלומר - לכלים בעלי מנעד נמוך). אם תהית פעם מהיכן קבלו המפתחות את צורתם - הרי שמפתח סול הוא בעצם האות G מעוטרת ומקושטת, מפתח דו הוא האות C, ומפתח פה הוא משהו שנראה כמו האות F. כיום המפתחות הנפוצים ביותר הם סול ופה (יש כלים שמנגנים בטרנספוזיציה, כמו חלק מכלי הנשיפה), וגם דו אלט, ולפעמים דו טנור.
 
קצת סדר

דו סופרן – ממוקם על הקו התחתון, ואחריו לפי הסדר: מפתח דו מצו-סופרן, דו אלט, דו טנור ודו באס. כיום נפוצים עדיין מפתחות דו סופרן, אלט וטנור לכלים שונים. במוסיקה עתיקה יותר (במאה ה-18 ואחורה) ניתן למצוא את כל מפתחות הדו, יחד עם לפחות 2 מפתחות פה (באס – המפתח הרגיל, ובאריטון, הממוקם על הקו האמצעי), וכן לפחות 2 מפתחות סול (הרגיל, ואחד שממוקם על הקו התחתון).
 

jonigat

New member
../images/Emo4.gif

אני לומד פסנתר בערך שנה ואני בקושי מבין בזה משהו. שאלה: מנעד = אוקטבה \ מרווח כלשהו ?
 
מנעד

התווך הווקאלי של כלי (או אדם) מסויים. המנעד, למשל, של גיטרה קלאסית, הוא שלוש אוקטאבות (לא כולל אוברטונים ושריגים עיליים). של גראנד פיאנו הוא שבע וחצי אוקטאבות.
 
וכמובן שהוא התכוון להגיד

"טווח" ולא "תווך", נכון?
 

jonigat

New member
הבנתי...

אז מנעד זה בעצם הרמה הכי גבוהה מבחינת הצליל שכלי (או אדם) יכול להגיע אליו ?
 

DrunkGoat

New member
לא.

מנעד זה הטווח בין הצליל הנמוך ביותר לצליל הגבוה ביותר (שאדם או כלי מסוגל להגיע אליו). ז'תומרת, אם אתה מסוגל לשיר רק מהתו דו עד התו סול (לא משנה כרגע באיזה אוקטבה), יש לך מנעד של 3 וחצי טונים (קוינטה). אם יש לך מפוחית שיש לה את התוים דו-רה-מי-פה-סול-לה-סי, אז יש למפוחית מנעד של ספטימה גדולה. לרוב האנשים יש מנעד של בין 1 ל-3 אוקטבות.
 
אוקיי, יש לי שאלה בקשר למפתח פה...

אני יודעת שיש מפתח שהוא סול, אבל אוקטבה למטה לא יותר פשוט להשתמש בו?
 
אני לא בטוחה למה את מתכוונת--

אולי פשוט למפתח סול עם סימן 8va? בכל מקרה - לך נראה הכי פשוט להשתמש במפתח סול, כי זה מה שאת מכירה מהכינור. למישהו שמלכתחילה לומד מפתח פה זה לא יותר מסובך... ויש כלים שגם מפתח סול מינוס אוקטבה לא מספיק להם. קונטרבס מנגן אוקטבה מתחת למה שכתוב *במפתח פה*.
 
למעלה