שאלה:

[Mr Peiser]

שאלה:

כמעט בטוח ששאלו את זה כאן כבר, אבל לא ידעתי תחת איזו מחרוזת בדיוק לחפש אז החלטתי לשאול שתי דברים שמעניינים אותי כבר הרבה זמן: 1. למה כשמדליקים מאוורר (על מהירות גבוהה) או כשפרופלור של מטוס/אליקופטר מתחיל להסתובב בהתחלה נראה כאילו הוא מסתובב לכיון אחד, אחר כך נראה כאילו הוא נעצר לרגע ואז מתחיל להסתובב במהירות איטית יחסית לכיון השני? איך זה יתכן? מה הטריק האופטי כאן? 2. איך נקבע פרק זמן של שנייה? כלומר איך כל השעונים בעולם יודעים לזהות את 'השניה' כאותו פרק זמן מסוים? תודה ולילה טוב

 

[demoloc]

זה מסתובב במהירות כבירה

יותר מהירה ממה שהעין מסוגלת לתפוס , אתה רואה רק תמונות מזדמנות , שאתה יכול להבין אוצן כתנועה לכל צד.

 

[Mr Peiser]

אממ..

אז למה אני מבין אותן דווקא לצד ההפוך?

 

[matanlevin]

לדעתי זה הוסבר מספר פעמים בפורום..

תראה, אם לדוגמא העין שלך תופסת תמנוה לשנייה (ברור שאינ מגזים) והמאורר מסתובב במהירות של 10\9 סיבוב אז בעצם אתה תראה תא המאורר זז כל שנייה עשירית מהסיבוב אחורה..... הבנת?

 

[Mr Peiser]

כן, תודה!

ומה לגבי השאלה השניה למישהו יש מושג?

 

[Mr Peiser]

מישהו..?

למישהו אולי יש מושג לגבי השאלה השניה שלי?

 

[demoloc]

תלוי איזה שעון.

לדוגמא בשעות קוורטז. יש בתוכו קריסטל שמשחרר וויברציו (רעידות) כל פרק זמן מסויים , אז השעון יודע, כל X רעידות , עברה שנייה , אני לא יודע את הנתונים המדוייקים , כלומר כמה שווה X.

 

[ASHY]

ההגדרה הפיזיקאלית של שניה

היא:9192631770 מחזורים של קרינה הנובעת ממעבר בין שתי רמות על-דקות של מצב היסוד של אטום צזיום 133 (אני אוהב את ספר הפיזיקה שלי, אפילו שאני לא מבין מה הוא אומר...) בכל מקרה זו ההגדה התיקנית, כל השעונים בעולם מתכוונים לפיה. אתן לך דגומא אחרת אבל קשורה - המטר. במוזיאון בצרפת ישנו מקל שאורכו מטר, לפיו קובעו (כיום יש הגדרה תיקנית יותר) את אורכי הדברים. למשל בן אדם בממוצא הוא פי 1.7 (לדוגמא) מהמקל הזה. כלומר הכל יחסי, כל המידות בעולם יחסיות, והאתה מודד פי כמה גדול הגודל שברצונך למדוד מהמידות מטר ושניה.

 

[Mr Peiser]

אממ תודה אבל..

זה לא ממש עונה על השאלה שלי. אז כאילו, בכל שעון יש את היסוד צזיום שיוצר קרינה שלאחר המספר הזה של מחזורים של הקרינה שעוברים השעון יודע שעברה שניה? זה בטח פשוט יותר...לא?

 

[pelegs]

ממש לא

רק בשעונים אטומים יש את זה, לכן הם כל-כך מדויקים. כמו שנאמר מקודם, שעון היד/קיר שלך כנראה פועל על תנודות של קוורץ, או לחלופין - מטוטלת(ואז נניח שכל מחזור של מטוטלת שווה לשניה).

 

[demoloc]

על שעוני קוורטז כתוב שהם כאלו

על השעון הדיגיטלי שלי לא כתוב. איך הוא פועל?

 

[elfsong]

הוא פועל על קוורץ

הפעולה של מדידת הזמן נובעת מהתכונה של הגביש כגביש סיליקטי(סיליקון דו חמצני SiO2) יש לו תכונות רבות בהן כאשר הגביש נחשף לזרם חשמלי הוא רוטט בקצב מסויים השווה בקירוב לשניה מס התנודות לפי ספר הפיסיקה שלי הוא 10 בחזקת 5 Hz בקירוב דרך אגב בימינו יש שמעתי על שעונים אטומים חדשים שלא משתמשים בצזיום 133 אלה ביסודות אחרים

 

[moofious]

אני דווקא חשבתי ששעון דיגיטלי מבוסס

........על סוג של מעגל עם משוב, כמו מגבר שמידט(למי שמבין), שיוצר דופק ריבועי בתדר שאנחנו קובעים,או כל מיני רבי-רטט אחרים...., קצת מתוסבך לשים אבן יקרה בתוך כל שעון לא? למרות שמה שאמרת בקשר לגביש הוא נכון.......

 

[elfsong]

מה יקר בקווארץ?

זה אבן מאוד נפוצה בעלת מבנה כמעט זהה לזה של חול(אם אני לא טועה ניתן ליצר קווארץ מחול)

 

[moofious]

אז לא יקר, אלא פשוט מיותר...

נכון צריך מחולל תדר בעל תדירות עצומה אבל צריך לשעונים מדוייקים שמודדים ננושניות , לא שעוני יד וקיר.....שימוש בקוורצים מצריך מערכת שלמה של הפיכת התדר לאות, אני חושב ............

 

[prefect]

Q-factor

אתה צריך מתנד שיש לו תדירות גבוהה ,ובעל Q-FACTOR מאוד גבוה (תנסה לחשב את הדיוק של שעון שמבוסס על מתנד בעל תדר של פחות מ-10 קילוורץ אם המעגל הסופר טועה בחצי אחוז מהמקרים בספירה אחת, וזה תמיד באותו הכוון ותשווה את התוצאה עם הדיוק של שעון קוורץ...). קשה מאוד לעשות מתנד חשמלי עם הפרמטרים האלה (גם בגלל איבוד אנרגיה לגלי רדיו, וגם בגלל הגבלות על ההתנגדות של הסליל..). גבישי קוורץ שעושים בשביל השעונים מתנדנדים בתדר של 32 קילוהרץ עם מקדם הטיב של עשרות אלפים (במתנד חשמלי קשה לקבל מקדם הטיב של 100-200), ומעגל הספירה הוא בדיוק אותו המעגל..

 

[moofious]

יש מתנדים ללא סליל, רק עם קבלים

 

[prefect]

עדיין..

אם מתנד לא מכיל סליל, הוא חייב להכיל רכיב לא לינארי ,טרנזיסטור למשל (אחרת מאיפה החלק החיובי של הרכיב המדומה של האימפדנס?) ואותה ההתנגדות תכנס דרכו..