לדעתי...
האינטרנט הוא רק עוד מקום מפגש להיכרויות... בהחלט אפשר להתאהב, אבל להיות מסופקים מזה? לא חושבת. את בקשר כזה, והרי אם לא הייתה שום בעיה מקשר מסוג כזה, לא היית פונה לפה, אבל פנית.. ואני מבינה אותך. תארי לך שאת פוגשת מישהו בבית קפה.. אתם מדברים, צוחקים, הכימיה נהדרת.. נראה שהולך שם משהו יפה. שבוע מאוחר באת לאותו בית קפה וראית בדיוק את אותו האחד... עכשיו אתם כבר קצת יותר מכירים.. ממשיכים לדבר.. השיחות נעשות ארוכות יותר ונראה לך שאת מתחילה להתאהב בו. ככה אתם ממשיכים להיפגש באותו בית קפה, בהתחלה פעם בשבוע-שבועיים, אחר כך כל כמה ימים ובשלב מסוים אתם כבר מתראים כל יום, אבל אך ורק בבית קפה. זה יכול להיות נורא נחמד... יש הרבה ציפייה כל הזמן, הרבה ריגוש, יש לשניכם מקום מיוחד משלכם... נהדר. אבל מה עכשיו? החיים שלנו הרבה יותר מורכבים מאך ורק בית קפה.. יש עולם שלם בחוץ והחוויה האמיתית של אהבה היא לחלוק את העולם הזה עם עוד מישהו. מה שאני בעצם מנסה להסביר עם הדוגמא המעט טיפשית הזאת היא שקשר וירטואלי תמיד יישאר וירטואלי והשאלה היא איזה סוג קשר את רוצה.. אם את מחפשת אהבה אמיתית ובמקרה מצאת אותה באינטרנט, ממשי אותה. תנצלי את העובדה שאת יכולה לעשות את זה ושהתנאים מתאימים. את יודעת מה מניע אותו לא לקדם את הקשר? דיברתם על זה מספיק? אם הוא לא מעוניין לקדם את הקשר, אין ממש משהו שאת יכולה לעשות... רצוי לנתק את הקשר איתו לחלוטין, אחרת סתם תיפגעי. מקווה שלא זיינתי יותר מדי את השכל... והצלחתי לעזור מעט