שאלה

lala897

New member
שאלה

האם חזרתם השאלה כי היה לכם רע, צפוף, חנוק, הרגשתם שאתם לא ממצים את עצמכם וכל אלה, או לאו דווקא בגלל שלא היה לכם טוב אלא בגלל שהגעתם למסקנה שזאת לא דרך נכונה? (כן, אני יודעת שזה לא דווקא סותר
) למה אני שואלת- כי כשעוברים לדרך אחרת, יש שתי כלליות להגיב: לאמר שהדרך הקודמת פשוט לא בשבילי כי אני לא מאמין בה, אבל זה לא מפריע להבין את הדתיים, את נקודת מבטם, לכבד אותם על דרכם בדרכם. דווקא למישהו שהיה בדרך הזאת בעיקרון יש יותר יכולת להבין את נקודת המבט הדתית. גם אם לא מסכימים איתה. לעומת זאת, (אני חושבת שזה קשור לאם היה לכם רע או לא טוב, אבל אני לא יודעת את זה
) יש כאלה שיש להם הרבה כעס שיוצא החוצה בעוצמות ענקיות, הם מסרבים להבין את נקודת המבט הדתית מכל וכל, הם נהיים מאאדד אנטי- דת וכל מה ששייך אליה.. והשאלה היא האם השוני בתגובות זה בגלל מה שהרגשתם כשהייתם דתיים? או שזה לא קשור?
ואם זה לא קשור אז מה הסיבה? טוב, לא התכוונתי להתקיף בשאלות, אבל כנראה שככה יצא לי
לילה טוב
 

בן הצבי

New member
תשובות..

קודם כל- לא "חזרנו" בשאלה, אלא יצאנו. לא היה לנו לאן לחזור, כי אף פעם לא היינו שם... לי לא היה לא רע, לא חנוק, ולא צפוף. (על זה יכול להעיד כל מי שהכיר אותי לפני ה"מהפך". ביניהם השבלולית שבשלולית, שערכה לא יסולא בפז..) בהחלט יש לי סנטימנטים ליהדות. וכפי שאמר לי בפורים אחד ממשתתפי הפורום, יוצא ותיק ונכבד- שאני יוצא נדיר. רוב היוצאים מנסים להתכחש לעברם, ולברוח ממנו. שנים חולפות עד שהם מתאזנים לאמצע. אני מההתחלה קשור למסורת, אוהב אותה, ולפעמים מקיים כמה דברים יפים. על אף שאינני מאמין בדבר, וגם לא שומר על אף אחת מתרי"ג. מישהו פעם אמר בטיש שהוא הרגיש שהוא השלים את תהליך היציאה בשאלה כשכבר לא היה אכפת לו לאכול כשר... אני, ברגע שהחלטתי שזהו, אני חילוני, כבר אז לא היה אכפת לי לאכול כשר, בדיוק כמו שלא היה אכפת לי לאכול לא כשר.. וכן, בהחלט נראה לי שהשוני בתגובות קשור במה שהרגשנו כשעוד היינו דתיים.
 
למה את שואלת?

"לכם ולא לו" מה את רוצה לעשות עם התשובות? מחקר, סקרנות, לרחם על מי שסבל, להעריך את מי שהבין, או סתם בא לך קצת 'אקשן'? את דתיה, הלא כן..? אחת בסירה.
 

lala897

New member
אמממ..

סתם, כי דיברתי אתמול עם מישהו, שהחליט שהוא מוריד את הכיפה לפני איזה חצי שנה ובסוף לא. בסוף הוא דתי. אז הוא אמר שאחד הדברים שהרתיעו אותו זה הבריחה הזאת (כמו שבן צבי כינה את זה). וגם מתוך סקרנות
 
דווקא להיפך

היה ממש מעולה,מקום לכולם, הרבה אוויר, ההרגשה היתה דווקא של מיצוי עצמי נעלה לקום כל בוקר ב-5:30 ולהודות לבורא העולם על שהחזיר בי נישמתי (כמובן במניין) - וכמובן הגענו למסקנה שזאת הדרך הנכונה, זו האמת. אבל לא היתה לנו ברירה אז חזרנו בשאלה, זה לא שרצינו. אבל כמובן ברגע שיגיעו ההסעות נחזור כולנו לאבינו שבשמיים. (אבא שומע אני כבר בא)
 

lala897

New member
מערכת הגברה דחווווףףףףףףףף

אחרת אין סיכוי. למה הוא כבר הזדקן.. מה לעשות גם זה קורה.
 

stאסתי

New member
טוב זה יהיה קצר אני עייפה:)

אני באה מרקע שהוא "חרדי ליברלי" (מי שהיה בשבת בטח זוכר שיחות ארוכות על זה(. לא היתה לי בעיה להביא ידידים הביתה,יש לנו טלויזיה בבית ואינטרנט,אמא שלי הלכה איתי לסרטים והצגות...בקיצור ממש לא היה לי רע. אבל באיזשהו שלב אני חושבת שהגעתי למסקנה (והיא לאו דווקא שכלית או הגיונית,הרבה ממנה הוא רגשי) שזה לא הדרך הנכונה,לפחות לא לי כי מי אני שאחליט לאחרים. אנשים אומרים לי שיצאתי בשאלה כי ככה יותר קל,אבל אם היית יודעת כמה קושי יש בזה,הצורך לקבוע לעצמך גבולות במקום לקחת גבולות מן המוכן,הצורך לחפש חברים במקום להיות חלק מקהילה,העימות עם העבר והמשפחה,השוני שתמיד יהיה בך,לא להיות בעצם חלק משום דבר באמת ולא להיות שייך לשום מקום עד הסוף. לצאת בשאלה היה אחד הדברים הכי קשים בחיים שלי. אבל אם אתה לא תחיה עם עצמך בשלווה אז מי יוכל?
 

lala897

New member
תמיד הכי קשה זה לצאת מהשגרה..

מאיך שגדלת. ממה שהיית רגיל.
 

babylon_a1

New member
הייתי אומר....

שאף פעם לא הייתי ממש דתי, הייתי תמיד או כמעט תמיד חילוני "בתודעה" בנתיים אנטי דתי אבל זה עובר לאט לאט וטוב שכך הדת חוזרת למקומה הטיבעי - אינפנטילית שלא מזיקה יותר מידי למי שבחוץ ולא איז משהו מאיים באופן קיצוני
 
למעלה