שאלה

[טל991]

והתשובה היא...

היהדות מקשה על קבלה לשורותיה. תשאל כל מתגייר איזה תהליך ארוך צריך לעבור על מנת להיות יהודי. לא יודעת לגבי הנצרות, אבל לגבי האיסלאם- בקוראן יש את מצוות הג'האד. מהו הפירוש המילולי של ג'האד? מלחמת קודש, מלחמת מצווה. על פי דת האסלאם, העולם מתחלק לדאר אל אסלאם - ארץ האסלאם (הארצות שבהן שולטים המוסלמים) ולדאר אל חרב- ארץ המלחמה (הארצות שבהן שולטים הכופרים הלא מוסלמים). נגד ארצות המלחמה ח ו ב ה להילחם, עד אשר יקבלו את שלטון האיסלאם. הג'האד הוכרז למעשה לא רק על לא מוסלמים אלא גם על מוסלמים שנחשבו למקילי ראש במצוות. לסיכום - היהדות אינה כופה עצמה על לא יהודים, וזאת בניגוד מוחלט להיסטוריה של האיסלאם.

 

[hastings]

ושוב מעט ידע מוכיח את עצמו כמסוכן

מהו הפירוש המילולי של ג'האד? מאמץ. זהו הפירוש המילולי. כך במילון. לג'האד משמעויות נרחבות הרבה יותר מאשר מלחמת קודש - מאמץ זה כולל למשל גם את המלחמה של אדם ביצר הרע שלו עצמו, וחלק מאנשי ההלכה המוסלמים טוענים שהמשמעות האחרונה הזו היא החשובה יותר מבין המשמעויות. יש פרשנויות לא מעטות ומרכזיות למדי הדוחות את המלחמה הסופית בין דאר אל-אסלאם לדאר אל-חרב לימי ביאת המהדי (המשיח), ומדגישות שדאר אל-חרב שבו יש להילחם היא הכפירה בקרב המוסלמים פנימה. אבל לא משנה - תמשיך/תמשיכי לראות את העולם שסביבך דרך המשקפיים הצרים של הכאן והעכשיו בלי לטרוח ללמוד יותר.

 

[masorti]

אני מתאפק שלא להיכנס לפוליטיקה.

אבל הטיעון הפורמליסטי שלך הזכיר לי אירוע בו אישיות פוליטית בכירה בישראל טענה שהצהרות הג'יהאד נגדנו עוסקות ב"ג'יהאד רוחני". בחיאת... ברור לך שבהקשר הגיאו-פוליטי של כאן ועכשיו וגם של לפני 1200 שנה, המושג ג'יהאד דיבר על מלחמת קודש בחרב ממש. והיות והשאלה המקורית עסקה בהתפרשות טריטוריאלית של האיסלם, ברור שאנו מדברים על המימשק בין תיאולוגיה לגיאופוליטיקה (ולא על מחשבות פילוסופיות על קרבות אחרית הימים בין הטוב לרע). אגב, המקבילה לכך היא שאטען שמצוות חיסול העמלקים עסקה בחיסול רוחני (למשל: גיורם). הרי ברור לחלוטין שדובר על השמדה פיסית. והיות וזה היה נורמטיבי לזמנו גם אין מה להסתתר מאחורי פילפולים צדקניים.

 

[hastings]

בוא לא ניכנס לפוליטיקה

בוא נדבר על פילולוגיה - המשמעות ה"מילולית" שהובאה הייתה פשוט לא נכונה. מעבר לכך, כן כאן והיום הג'האד קיבל משמעות מסוימת, אבל אי אפשר להתעלם מהמשעויות הנוספות שלו. [כמה אנשים יודעים, למשל, שפונדמנטליסיטים מצרים בשנות השישים טענו שחשוב יותר להליחם בנאצר מאשר בישראל?] הייחוד של המונח למחמה נעשה בידי משקיפים מבחוץ, שזה הפן היחיד שלו שהם ראו. התעלמות מהקשרים רחבים היא היסטוריה גרועה.

 

[masorti]

בלי פוליטיקה...

אבל בוא ולא נתחמק. השירשור התחיל בשאלה מדוע האיסלאם התפשט טריטוריאלית. וברור שסיבה עיקרית לכך היא מדיניות הג'יהאד במשמעותו הצבאית. העובדה שלמילה ג'יהאד יש משמעויות לשוניות ותיאולוגיות נוספות היא אולי מרתקת, אבל פשוט אינה רלוונטית לדיון הנוכחי. ואם איני טועה, המשפט "דין מוחמד בסייף" (כלומר: האיסלאם יושלט בעזרת החרב) הומצא הרבה לפני 20 השנה האחרונות ואין ספק שמשמעותו היתה צבאית. --- לגבי מה אנשים יודעים על מצרים... כמה אנשים יודעים שסאדאת נרצח בעיקר בגלל מדיניות הפנים החילונית שלו ולא בגלל השלום עם ישראל? SO WHAT? האם בגלל זה נטען שארגון האחים המוסלמים אדיש לשאלת יחסי ישראל-מצרים?

 

[hastings]

כמה הערות

לגבי "דין אללה בסיף" - ראה את ההערה שלי אי שם למעלה בשרשור. לגבי ההפתשטות המהירה של האסלאם בכיבושים. כיבושי השטחים הגדולים היו בשני גלים: הראשון של השבטים הערבים במאות ה 7-8, והשני של השבטים התורכמנים בסביבות המאה ה 15. אין ספק שלאסלאם ככוח מניע היה תפקיד חשוב בשני גלי הכיבושים הלאה (אם כי אני אישית לא בטוח עד כמה המושג של "ג'האד" היה מבוסס בגל הכיבושים הראשון, כמו מושגים תיאולוגיים אחרים). אבל היו גם *המון* גורמים אחרים שהניעו את הכיבושים האלה, שאינם קושרים כלל לדת. אם ניקח את היציאה מחצי האי ערב - האמת היא שאנחנו לא יודעים מה הניע את תנופת הכיבושים הזו, אבל היא לא יחידה. גם בסביבות המאה ה 12 היה כיבוש מסיבי של שטחים באזור סוריה-א"י שהתפשט אחר לאורך כל צפון אפריקה כמעט בפרק זמן קצר מאוד, והיו גם גלים אחרים. אחת ההשערות היא שהם קשורים בגידול אוכלוסייה שנובע משינויים אקלימיים, אבל לא בטוחים. הכיבושים של ראשית האסלאם היו עם עליית הדת ויש לה תפקיד בהם - אך ההצגה שלהם כמלחמת קודש היא צרה ולא נכונה. לגבי הכיבושים של התורכמנים, תביט 200 שנה קודם לכן על ההתפשטות המונגולית ותראה ששוב מדובר פה בדפוס מוכר, שאינו בהכרח קשור בדת. שוב, לאסלאם היה תפקיד בכיבושים אלה, אך הצגתם כמלחמת דת היא שגויה. הדבר הכי קרוב למלחמת ג'האד שהמניעים שלה היו דתיים הייתה מלחמתו של צלאח א(ל)-דין בצלבנים, שגם הוצגה ככזו. לגבי מצרים, ההערה נועדה להבהיר שאנו נוטים לפרש את המונח "ג'האד" אך ורק בהקשר המוכר לנו ולא רואים הקשרים נוספים. הרצח של סאדאת ע"י אל-גמעה אל-אסלאמיה היה הליכה באותו קו שהתוו הפונדמנטליסטים של שנות השישים שדיברתי עליהם.

 

[קוכולין]

הייסטינגס, כל מילה בסלע

 

[Marinette]

והנה לינק לאירוח שהיה, אי-שם בעבר

עם אלה לנדאו-טסרון, מומחית לענייני איסלאם, מהאוניברסיטה העברית. אפשר לראות שם שהיא ענתה בין השאר על שאלות דומות לאלה שהתעוררו בפתיל הזה - על סוד ההתפשטות של האיסלאם, על משמעות המילה ג'יהאד, ועוד. ואני זוכרת עד היום כמה נהניתי מזה שלמרות שנשאלו גם שאלות די נוקבות, ישירות ולפעמים ביקורתיות על האיסלאם, הפתיל לא גלש לרגע להתכתשות פוליטית... כאן

 

[טל991]

הידע הזה ...

הגיע מהמרצה שלי להיסטוריה. והוא דווקא בעל גישה אוהדת למוסלמים (כך לפחות נראה לי). בכל אופן, זה שיש כמה אנשי הלכה מוסלמים הטוענים למשמעות אחרת, זה טוב ויפה, אולם החשוב הוא, איך הרוב מפרש את הג'האד. אתה מוזמן לקרוא ספרי היסטוריה , ולצערי...לפתוח טלביזיה ולראות....

 

[קוכולין]

זה לא האיסלאם- זה מיתוס על האיסלאם

לקחת כאן את הפירוש הקיצוני ביותר של מצוות הג'יהאד- בעיניהם של מוסלמים רבים מדובר רק במלחמת הגנה, בלא להזכיר מוסלמים סופים רבים הרואים בג'יהאד בכלל מאבק נגד יצר הרע באדם. מה שאמרת כאן פשוט לא נכון בראייה של הזרמים המרכזיים באיסלאם. אין חובה להילחם בכל הארצות המוסלמיות עד שיקבלו את האיסאלם. המוסלמים כבשו ארצות ממניעים אימפריאליים ששולבו עם מניעים דתיים, בדיוק כמו כל השאר, ודי עם הדמוניזציה הזאת של האיסלאם.

 

[Yildiz Star]

"אין כפייה בדת"

את חלוקת העולם לדאר אלאסלאם ודאר אלחרב הדגישו יתרה מלומדים אירופאיים בחיבורים שונים. כך גם המונח הבעייתי ג'האד שהסטינג וקוכולין הצביעו על השימוש שעושים בו "שונאי האסלאם" במאה העשרים כדי להצדיק את טענתם כי האסלאם היא דת של דם ומלחמה. ההיסטוריה מלמדת שאין אסלאם אחד ואין גישה אחת ב"אסלאם" כלפי היחס לבני דתות אחרים. זרמים שוליים ב"אסלאם" קראו לג'האד במשמעות הנדירה שלו "מלחמת קודש" כשהם נסמכים על פרשנויות טהרניות וזרמים מרכזיים ב"אסלאם" לא חרחרו מלחמה והעניקו בשטחיהם אוטונומיה לבני דתות ותרבויות אחרות כפי שנכתב בקרא'ן "אין כפייה בדת" (لا اقناع في الدين) וכן "לי דתי שלי ולכם דתכם שלכם" (מפי נביא האסלאם מחמד) (لكم دينكم ولي ديني). מכאן אנו למדים שתפיסותינו ניזונות מהמצב הפוליטי בהווה. ההווה והאירועים בו יוצרים עבר חד מימדי לעיתים גם מסוכן ביותר, כפי שנוטים לחשוב אנשים רבים "במערב" על אנשים אחרים "במזרח".

 

[אקרא לוחם אמיץ]

תיקון

(لا إكراه في الدين) לגבי משמעות הגיהאד,כמו שנאמר כאן יש לביטוי הזה באיסלאם הרבה משמעויות,ברצוני להתייחס לגבי חלוקת העולם לדאר אלאיסלאם ודאר אלחרב,לצערי חלק גדול ממי שמכירים את החלוקה הזאת אם מדובר באנשי אקדימיה או אנשים מהשורה חושבים על חלוקת העולם למוסלמים וכופרים,הפירוש הזה היה נכון לתקופה מסוימת שנבעה מהמציאות והשתנה מתקופה לתקופה,אך בזכות הדגש ששמו על הפירוש הקיצוני של המשפט הזה חלק מהמזרחנים וההיסטריונים (כמו הג'האד) שניסו ועדיין מנסים לעוות את האיסלאם מתוך רצון לנקום או מפחד או מחשבון ארוך שעדיין לא נסגר יש מי שעדיין חושב שהחלוקה הזאת עדיין קיימת,אצל חכמי ההלכה דאר אלאיסלאם היא המקום שבו המוסלמי חיי תוך שמירת הזכויות שלו,ביטחון,שלווה,זכויות אדם,זכותו לקיים את מצוות הדת שלו,ודאר אלחרב היא המקום שהמוסלמי לא יכול לקבל בו את הדברים שמקבל בדאר אלאיסלאם,לכן דאר אלאיסלאם לא המקום שרוב תושביו מוסלמים או בשליטה איסלאמית,ודאר אלחרב היא לא המקום שכל תושביו כופרים בלבד,בנוסף לדאר אלאיסלאם ודאר אלחרב יש עוד דאר אחת שלא מזכירים אותה בכלל למרות שיש לה אותה חשיבות הדאר הזאת נקראת דאר עהד,כל מדינה שיש לה הסכם עם המדינה המוסלמית נחשבת לדאר עהד,(עהד ז"א הסכם),ואנו חיים היום בתקופה של הסכמים ואמנות בינלאומיות לכן חלוקת דאר אלאיסלאם ודאר אלחרב לא יכולה היום להיות לגטימית וזוהי דעתם של רוב חכמי ההלכה.