ניסיון הבהרה
הכלל "דין אללה בסיף" חל על מי שאינם מ"אנשי הספר" או "בני החסות". אבל - מהר *מאוד* אחרי היציאה מח"א ערב כל הדתות, ולא רק היהדות והנצרות, הוכרו כ"דתות ספר" והמאמינים שלהן היו זכאים למעמד של בני חסות. הקבוצה היחידה שהוצאה מכל זה היו פגאנים בח"א ערב עצמו, ואלה נעלמו תוך שנים מעטות. לבני החסות יש מעמד ברור מאוד בהלכה המוסלמית המאפשר להם לחיות בארצות אסלאמיות, כל עוד הם לא חורגים ממעמדם. הבסיס למעמד זה הוא בעיקר פסוק 29 של סורה 9 (א(ל)-ת'ובה - התשובה) המצווה להילחם במי שניתן להם הספר עד יתנו את הג'יזיה (סוג של מס) "והם מושפלים". הניסוח ה"קאנוני" של כללים אלה הוא ב"כללי עמר". המסורת מיחסת אותם לח'ליף השני עמר בן אל-ח'טאב (שלט 634-644) ואומרת שהוא העניק אותם לתושבי ירושלים לאחר הכיבוש. הדעה המחקרית אומרת שסביר יותר שהם מימי הח'ליף האומיי עמר בן עבד אל-עזיז ("עמר השני", שלט 717-720). בספרות ההלכה יש פיתוח מסוים של כללים אלה. עד כאן סיכום קצר על הלכה בענייני לא מוסלמים.
הכלל "דין אללה בסיף" חל על מי שאינם מ"אנשי הספר" או "בני החסות". אבל - מהר *מאוד* אחרי היציאה מח"א ערב כל הדתות, ולא רק היהדות והנצרות, הוכרו כ"דתות ספר" והמאמינים שלהן היו זכאים למעמד של בני חסות. הקבוצה היחידה שהוצאה מכל זה היו פגאנים בח"א ערב עצמו, ואלה נעלמו תוך שנים מעטות. לבני החסות יש מעמד ברור מאוד בהלכה המוסלמית המאפשר להם לחיות בארצות אסלאמיות, כל עוד הם לא חורגים ממעמדם. הבסיס למעמד זה הוא בעיקר פסוק 29 של סורה 9 (א(ל)-ת'ובה - התשובה) המצווה להילחם במי שניתן להם הספר עד יתנו את הג'יזיה (סוג של מס) "והם מושפלים". הניסוח ה"קאנוני" של כללים אלה הוא ב"כללי עמר". המסורת מיחסת אותם לח'ליף השני עמר בן אל-ח'טאב (שלט 634-644) ואומרת שהוא העניק אותם לתושבי ירושלים לאחר הכיבוש. הדעה המחקרית אומרת שסביר יותר שהם מימי הח'ליף האומיי עמר בן עבד אל-עזיז ("עמר השני", שלט 717-720). בספרות ההלכה יש פיתוח מסוים של כללים אלה. עד כאן סיכום קצר על הלכה בענייני לא מוסלמים.