אוֹי...../images/Emo3.gif
שוב נעורר ויכוח ישן? שוב אני יזכיר לך את מקרה 'אתן תיפלו - אתן תיפולנה'? OK. ראשית, שום חכמי שפה בתקופת המקרא לא קבעו את חוקי השפה ואת דרכי נטייתה. שנית, מי שקובע איך בנויה השפה הוא העם הדובר אותה ברחוב. חוק בשפה לא יכול להיקבע ע"י שום גוף שהוא, כי השפה זה דבר שמתפתח ע"י הדוברים אותו. ותפקיד האקדמיה ללשון העברית הוא לא לחוקק חוקים לשוניים, כמו שרבים חושבים, אלא לתעד את חוקי השפה המדוברת (קוראים לזה בלשנות תיאורית). כך למשל נקבע גם 'חוק' האסימילציה, שקובע שזה לגיטימי להגיד ספתא אפילו כשרשום סבתא, ואף אחד לא מתקן מישהו שאומר ספתא. כך למשל יש לנו גם את כל החריגים בשפה - כמו פעלים שמוטים באופן חריג (חסרי פ"נ למשל, כמו בדוגמא שנתת) שקיימים לא בגלל שהאקדמיה חוקקה חוק כזה אלא בגלל שלדוברי השפה פשוט לא היה נוח להגיד 'הוא ינפול' והם התחילו לומר 'הוא יפול'. לכן נוצר הכלל הזה של חסרי פ"נ, כדי להתאים את מערכת החוקים הפורמליים של השפה לאלו של השפה המדוברת, וככה למעשה נבנית מערכת הטיית הפעלים בכל שפה - תמיד כדי להתאים לשפה המדוברת. הרי רק בשפה אחת בעולם אין חריגים - והיא אספרנטו, השפה היחידה שקודם נכתבו כל הכללים הפורמלים שלה ורק אח"כ התחילו לדבר בה. בכל שאר השפות תמיד החוקים הפורמליים משתנים בהתאם לדוברים, וזה נמשך ונעשה גם היום, כאשר לפני כמה שנים נעשה שינוי במערכת ההטייה של פעלים לגוף שני, נוכחות עתיד, כך שניתן לומר גם 'אתן תשמורנה', כפי שהיה מקובל בעבר, וגם 'אתן תשמרו' כפי שמקובל בשפה המדוברת ועכשיו גם בצורה לגיטימית. כך גם לגבי א' אית"ן בעתיד. זה שהאקדמיה עדיין (בדגש על העדיין) לא קיבלה את השינוי הזה, שניתן לומר 'אני ישמור' בנוסף על 'אני אשמור' לא אומר שאי אפשר להשתמש בשני הצורות. ושוב, לפי הגישה הנורמטיבית - אנחנו תמיד מדברים נכון, מערכת החוקים הפורמלית של השפה מפגרת כמה שנים אחרינו, זה הכל. ולסיום, זה שלא משתמשים ב- 'חוק' המפוקפק הזה, לדבריך, לא אומר שהשימוש שלנו בשפה הוא קלוקל מיסודו, זה פשוט אומר שאנחנו פחות פלצנים. ההגנה סיימה את טיעוניה.