שאלה...

[Hammerfall]

שאלה...

מהי לדעתם האווירה הכי טובה לשחק בה מו"ד? אנשים ליד שולחן\ על מיטה\ נרות\ אוכל.... פשוט איך אתם הכי אוהבים לשחק, או איך אתם הכי הייתם רוצים לשחק, או איך אתם הכי הייתם נהנים לשחק? וגם אווירה רצינית, שכולם שקועים בדמויות שלהם\ צחוקים מידי פעם, הכנסת כל מיני שטויות לא קשורות- איזו מן אווירת משחק?

 

[La Gamba]

אני תמיד רגיל לחדר,

ובו כל אחד יושב איך שבא לו על רצפה, כיסא, או מיטה, ותמיד יש אוכל לנגיש. אני מעדיך אווירה עם צחוקים, אבל אחת שנהיתן להקתדם בה במהלך המשחק ולא להישאר תקועים כמובן. חוץת מזה אני מאלה שחושב שעדיף להמעיט בשימוש בקובייה, אבל לא לוותר עליה.

 

[ChainLightning]

אני שונא לשחק מסביב לשול

הרגשה דפוקה. הכי טוב זה בחדר על מיטות או כיסאות עם שולחן באמצא עם אביזרים(בעיקר אוכל)וגם בדיחות זה נחמד אבל רק במשחק.

 

[DDN]

האידיאל

זה סביב שולחן, כשהשחקנים מרוכזים במשחק ובדמויות שלהם. קצת צחוקים זה נחמד, אבל האווירה צריכה להיות רצינית (אך לא מתוחה) במשחק. רצוי כמה שפחות שטויות לא קשורות (אני אלוף בשטויות שלא קשורות). וכן, אוכל. בנוגע לאוכל - לא משהו שצריך להתעסק איתו יותר מדי. חטיפים, עוגה, פירות. אם אוכלים "אוכל", לדעתי זה צריך להיות בהפסקה או לפני המשחק עצמו.

 

[demoloc]

הכי הורס

זה שיש אחד שמספר הרבה יותר מידי בדיחות. כח מילה שאמרתי הוא זרק על זה 18 בדיחות (והוא היחידי שצחק מהן,ומזה צחק,התפקע!) וזה היה ככה שתי פגישות,בסוף איימנו להעיף אותו אז הוא נרגע

 

[סנדרין]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo142.gif../images/Emo1.gif

זה העקרון, פחות או יותר. בדיחות מחוץ לדמות - זה נחמד, כל עוד יש באמת מעט, ובקטעים רציניים - כלום. חוץ מזה עדיף שולחן, כיסאות נוחים, ובלי אנשים שיכולים להפריע באמצע. כיבוד זה בסדר (רו-תתתתם, יש עוד כדורי שוקולד? ~_~) כל עוד הוא לא מלכלך (כי דפי דמות הם רגישים ומסכנים. וכי אני צריכה לנקות אחר כך

)

 

[עמית ו]

דווקא מו"ד?

תלוי איזה סגנון משחק. הדבר הכי חשוב הוא שולחן. שולחן נותן את ההבדל בין כמה חברים שמתאספים ובין קבוצת משחק. אחרי שיש שולחן הדבר השני שצריך לדאוג לו הוא תאורה. זה אמנם קצת פחות חשוב, אבל לשחק משחק אימה באור פלואורוסנטי זה קצת חלש. לעומת זאת, משחק אימה בשעות השקיעה כשהצללים מתארכים - זה כבר מוצלח הרבה יותר.

 

[ketalar]

אידאל ההנחייה שלי...

שלושה אנשים מסביב לשולחן, רביעי שוכב על השולחן, תאורה חזקה וטובה, שום אוכל בסביבה, אדם חמישי שיסתובב בחדר ויגיש כלי ניתוח, מכונה שתעשה ביפ-ביפ... רגע.... זה הדף הלא נכון... (מעלעל, מדפדף) אה, הנה זה. חמישה אנשים, גג עליון שישה (כולל מנחה). שולחן עץ נוח, מהסוג שיש בחדר האורחים של רוב המשפחות, וכיסאות כמספר האנשים. המנחה יושב בראש השולחן או בין השחקנים, לפי הצורך ותנאי הראות. תאורה טובה - לא אפלולית ולא ניאון בוהק כמו בדוגמה הקודמת. שום אוכל על השולחן. אוכלים לפני המפגש או אחריו. לא במהלכו. ובטח לא מים. דפי דמות נמסים כמו גלידה על המנגל. מפחיד. אווירה רצינית ומרוכזת ככל האפשר. כמו אוכל, את שלב ה"שלום-מה-קורה-גבר" והריכולים בין השחקנים צריך לסיים לפני תחילת המשחק עצמו. צחוקים - אך ורק אין-קאראקטר, אם זה רלוונטי למשחק עצמו. מניסיוני עד כה, בדיחות אאוט-אוף-קאראקטר הן האויב הכי גדול של המנחה. ב 99% הן לא מצחיקות, וגם כשהן מצחיקות (פעם באלף שנה), הן ב 100% לא במקום. רוצים לצחוק - תראו ילדים סורגים לאלוהים. אני קצת מיושן, כמו שאתם רואים. אבל אני אף פעם לא מפריע לשחקנים עם הבדיחות הגרועות שלי כשהם מתארים מה הדמות שלהם עושה. למה שההפך כן יקרה?

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

כל עוד זה לא באוטובוס אני בסדר ../images/Emo13.gif

אני תומך נלהב של השולחן הקלאסי.. חדר ניטראלי מרעשי רקע.. רוחות מזדמנות.. צללים רצחניים ושאר ירקות הוא בעיניי הבסיס האידיאלי לשקיעה בדמיון.. כמה שפחות הסחות דעת - יותר טוב (פה ראוי לציין שאוכל הוא בשום פנים ואופן לא הסחת דעת.. הוא מצרך חיוני !) עניין האוירה הוא עניין של איזון אוטופי בין קצת צחוקים ושטויות ואוירה שמאפשרת משחק עמוק ומאתגר.. אני באמת צריך לנסות את זה מתישהו

 

[NoKi2sh]

יצא לי להריץ/שחק כמעט בכל מקום....

כולל באוטובוס ואני חייבת לומר שזו הייתה חוויה נפלאה!!

אין לי ספוט הרצה אידיאלי בדרך כלל,זה משתנה לפי סוג וסגנון המשחק ועלילתו-למשל אחד המשחקים שלי ירוץ בביגור הקרוב(ורץ בביגור שעבר)חצי בכיתה בתוך בניין,וחצי בחוץ,בשטח הפתוח של הכנס...משחק אחר שלי יועד במקור להרצה בטיול למדבר יהודה,ללא כל תוספת אור...היה מדהים... (אגב,כנ"ל גם על שיטת ההרצה ונושאי המשחקים-כמה שיותר מגוון ושונה מפעם לפעם יותר טוב,כדי שיהיה מעניין גם למנחה

ולאיחזור על עצמו) אני חושבת שחלק מהכיף האדיר ברולפליי זה שאפשר לקחת אותו איתך לכל מקום...

 

[backdoorslam]

פעם הרצתי בהאנגר של סירות

בחשכת הליל נכנסנו, כמו גנבים, להאנגר של סירות השייך למועדון שייט בת-ים. הדלקנו את הפלורסנטים - ושם שיחקנו: מתחת לתקרת אזבסט גבוהה, בין מפרשיות ענק כאשר ריח הים המלוח באפיינו ומוזיקה "ים-תיכונית" מתנגנת מאחת הטברנות ליד. היה מעניין. איפה בארגמף, איפה...

 

[מנצקין מת מהלך]

תשובתי תתחלק לפי סוגות

באופן כללי, אני מעדיף שולחן, כיסאות ודפי דמות, כדי לשמור על השחקנים מרוכזים ולהזכיר להם שהם התכנסו כדי לשחק, לא כדי להריץ קטעים (שזה אכן שלב טרום-משחקי). בכל הנוגע לאוכל, זה או לפני המשחק או בהפסקה שיועדה לכך. פעם אחת חשבתי על ארוחה לשחקנים בזמן שהדמויות אוכלות, מה שיאפשר לשלב משחק אגזוטי מעט. ועכשיו לחלוקה לפי סוגות: פנטזיה אפית ----------- מוזיקת רקע גרנדיוזית, פוסטרים מתלהבים בסגנון שר הטבעות, שחקנים ששקועים בדמויות שלהם ושוכחים מהעולם האמיתי. פנטזיה אפלה ----------- מעין גרסה לגלגנית לפנטזיה אפית שלועגת לה. לסוגה כזאת מתאימה אווירה קצת פחות רצינית, שם גם לשחקנים ולשה"ם מותר להעיר איזו הערה צינית על המתרחש במשחק מפעם לפעם ולא לגמרי לשקוע בדמויות. אימה מודרנית ------------ לילה, חדר המואר באור ניאון. חלונות פתוחים שמאפשרים לכל הרעש העירוני להיכנס. המנחה מתאר את המתרחש במשחק נעזר בתיאורים מציאותיים של המתרחש בחוץ או בתוך החדר עצמו ("אפל כמו שאפל בחוץ עכשיו" "מחניק כמו לשאוף עשן של אוטובוסים"). המנחה מתאר את האירועים באופן משתנה - פעם אחת ברצינות ואף בהגזמה ופעם אחת בזלזול, הכל כדי להעביר את הנקודה שלו.