התיקון שלך לנימוק נכון
הסיבה היא אכן אחרת, אבל האיסור בעינו עומד. המקור הוא ויקרא י"ט כז לֹא תַקִּפוּ, פְּאַת רֹאשְׁכֶם; וְלֹא תַשְׁחִית, אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ. כח וְשֶׂרֶט לָנֶפֶשׁ, לֹא תִתְּנוּ בִּבְשַׂרְכֶם, וּכְתֹבֶת קַעֲקַע, לֹא תִתְּנוּ בָּכֶם: ומסביר הרמב"ם הלכות עבודה זרה פר' י"ב יד [יא] "כתובת קעקע" (ויקרא יט,כח) האמורה בתורה, הוא שישרוט על בשרו וימלא מקום השריטה כוחל או דיו או שאר צבעונין הרושמין; וזה היה מנהג הגויים שרושמין עצמן לעבודה זרה שלהן, כלומר שהוא עבד מכור לה ומורשם לעבודתה. ומעת שירשום באחד מדברים הרושמים אחר שישרוט, באי זה מקום מן הגוף, בין איש בין אישה--לוקה. טו כתב ולא רשם בצבע, או שרשם בצבע ולא כתב בשריטה--פטור: עד שיכתוב ויקעקע, שנאמר "וכתובת קעקע" (ויקרא יט,כח). במה דברים אמורים, בכותב. אבל זה שכתבו בבשרו וקיעקעו בו--אינו חייב אלא אם סייע, כדי שיעשה מעשה; אבל אם לא עשה כלום, אינו לוקה.