שאלה...

[טלה צפוני]

שאלה...

במסגרת ההסכם שלי עם ה

אני מקבל את הבית ואני מאוד אוהב אותו השקעתי בו המון הילדים גדלו שם תמיד אהבתי לחזור לשם שם תמיד הרגשתי מאוד בנוח בפינה שלי בו ועכשיו יש מין קול קטן אצלי שאומר לי לא לחזור לשם להשכיר למכור לא לגור איך אתם הייתם נוהגים?

 

[קזה1]

בבית איפוא שלא תהיה.....

מה שיקבע זה האוירה שתיצור בו ולא מה שהיא.... מה שיקבע זה חשיבות הסביבה מבחינת הקירבה לעבודה ולילדך... למכור תמיד יש לך האופציה לבדוק את מצב השוק וההצעות..אם הם באות בחשבות... ועד אז.... תהנה מהשינויים אותם תכניס..תהנה מההתחדשות....

 

[קזה1]

אופס......זאת רות 2 עונה

 

[ניצת שושן]

מקום שאהבתי

מקום שתמיד הרגיש לי הפינה שלי הייתי חוזרת אבל זו אני שומעת לקולו של ה

 

[טלה צפוני]

זהו שה../images/Emo23.gif

קצת מפחד להזכר גם בטוב וגם ברע ועד היום הצלחתי לא רע בלהדחיק את הימים האלה.

 

[ניצת שושן]

לך עם קולו

ומה שיאמר עשה

 

[רו נה]

טלה

תקשיב לקול הפנימי שלך... אתה אוהב את הבית, למרות זאת אולי רוצה להתחיל במקום אחר, נקי ממשקעים, נקי מהעבר, עכשיו זה מתאים לך.. אפשר להשכיר את הבית ולשכור דירה חדשה, אחרת. האופציה לחזור קיימת. מכירה - סופי, חתום, גמור, אין מקום לחרטה. מה שתחליט - שיהיה לך בהצלחה, במזל ובברכה.

 

[תימניה]

טלה....

הבית זה המקום שאנחנו אוהבים להיות. תחשוב כמה כייף יהיה לילדים בביקורים אצלך, זה הבית שהם גדלו בו, הפינה המוכרת להם. ואתה אוהב את הבית..אז למה לעבור למקום אחר

מאחלת לך הרבה אושר בחיים החדשים

 

[s h o o s h a]

הקול

זהו הקול שלך שאומר וגם אם הקול שלי, או של כל אחד אחר בחדר הזה אומר אחרת עדין, הקול שלך הוא הקובע לך בעקבות התחושה ואם יש התלבטות השכר את הבית החזק אותו סגור לזמן מה עשה בו מה שתחפוץ עד אשר תתגבש בך החלטה סופית הרבה הצלחה בכל בחירה, באשר תהיה שבת שלום

 

[זורמת ברוח]

קשה לי לדעת כי אני לא שם

אבל הבית שלנו שהיה היה הבית הראשון שלי והכי מיוחד שלי ועזבנו אותו לפני שהחלטנו להתגרש היה קשה היה בו משהו קטן וחם שלא מרגישים בכל בית.. מאז חלפו הימים והיום אני בבית אחר שמרגיש לי שוב סוף סוף בית אבל הבית ההוא תמיד ישאר זכרון מקסים ואם במחשבה הייתי מסוגלת לגור בו שוב כי אהבתי אותו ואת האנרגיות שבו למרות שהיו שליליות איפה שהוא לא חושבת שהם היו שליליות בגלל הבית אלא בגלל הגרים בו..

 

[מייקי69]

קירות מדברים...

בית זה הרבה יותר מסתם ארבעה קירות. האם נתקלת פעם באנשים שרצו לקנות איזו דירה או בית, ושאלו להיסטוריה האנושית שעברה עליו? אני כן. נתקלתי. ואפילו הצלחתי, במהלך נדודי בין בתים שונים, לבנות לעצמי איזו גבעה קטנה של אמונות טפלות. בית "פורה" שנולדו וגדלו בו ילדים, לעומת בית שקירותיו ספוגי מריבות, ושהיו בו גירושים... מטורף לגמרי. לאחר הגירושים, רכשתי מחדש את הדירה בה גרנו. הפעם לעצמי. כמה שנים אחר כך - נדדתי הרחק ממנה. היום אני משכירה אותה, וכל גיחה אליה קורעת לי את הנשמה. לא יודעת להסביר למה, אבל אני צריכה שיבעטו בי, כדי שאגיע לשם. ככה שאני מבינה את ה"קול הקטן" הזה שלך. מבינה היטב. לא בטוחה שזה בהכרח רע לילדים, לעבור משם. אבל הייתי ממליצה בחום, שאם אכן תעבור, תעבור למקום שאינו מאד מרוחק מילדייך, ודאג לצייד את החדר/ים שלהם, לצבוע ולקשט - כאילו גרו שם כל חייהם. בהצלחה.

 

[טלה צפוני]

מייקי הצלחתה..

להבין!!! אבל יש לי חלומות לגביי הבית הזה לשפץ לצבוע להוסיף קצת קיר להורד קצת יותר והכול עושה לבד ואולי עם צבע חדש שיכסה את הבית גם יכסה את הזיכרונות ויתן לי זכרונות חדשים מלאי חיוכים קורא את כולם ויש לי עוד קצת זמן להחליט מה אני עושה אבל זה מטריד תודה.......

 

[טלה צפוני]

מייקי

מצטער על הטעות תיקנו אותי במסר

 

[מייקי69]

לא קרה כלום ../images/Emo6.gif

אני רגילה שמתבלבלים.

 

[just yael]

טלה...

נשארתי בבית אליו נכנסנו X שנים קודם, זוג צעיר מלא חלומות... לא חשבתי אפילו לעזוב אבל.. זוכרת איך חדר אחד, היה פרוייקט די מיידי...חדר השינה.... חשתי כאילו הוא...שם...מסתכל מהקירות. העפתי את המיטה בניתי במו ידי מיטה כלבבי שמתי עם אבי פרקט צבעתי קירות הורדתי מנורה ושנה אחרי...גם תליתי על הקיר מזכרת מטיול מופלא להודו. זהו...החדר היום הוא שלי...שלי...ורק שלי...עם הנשמה שלי שקוראת מהקירות ומכל פיסה מסביב. הבית עצמו...הוא אותו הבית...אבל אט אט שינה צביון, והיום...כל מי שנכנס אליו יכול לחוש אותי... רק בחודשים האחרונים...אני פנויה למיין, לזרוק...לסדר... ולפני שבוע...התחלתי לעקור את מה שלא אוהבת בגינה. לך עם תחושותיך.. אבל אם יש לך עדיין חלומות לגבי הבית הזה...קח לך את הזמן לראות איך אתה מתמודד עם התחושות שעולות לך ... ותראה ... אולי אתה יכול להגשים את אותם החלומות...וליצור מאותו הבית... הבית שאהבת ...את בית חלומותיך הנוכחי. מטריד? נכון... זה רק אומר שאתה יכול להרגיש...

 

[זמן לילה]

אל תסתכל בקנקנן אלא במה שיש בו...

שלום טלה, אני חייבת לספר לך סיפור קצר: אני טיפוס שאוהב לצחוק. יש לי הרבה חברים. ותמיד היה לי כיף בבית עם כל איכסה שלפני הגירושים. יום אחרי שהתגרשתי וה-X יצא מהבית נכנסה אלי שכנה והסתכלה עלי בתימהון!! שאלתי מה קרה? ואהי שאלה בחזרה: עשית משהו בבית? יש אוירה מדהימה!!! מה שינית? אמרתי שכלום, ואז הבנתי שהחיוך שהיה מרוח לי על הפרצוף מהרגע שיצאתי לחופשי שינה את צבע הקירות בבית!!! לא משנה מה היה בבית קודם. אתה תחליט מה יהיה עכשיו. ותאמין לי לא נזכרתי לשנייה ב-X שלי. עכשיו הכל היה שלי!!! אחרי כמה שנים הגיע גם הזמן שלי והיתה השעה המתאימה מבחינתי אז עברתי דירה ועכשיו כיף לי בה עוד יותר... אתה אוהב את הבית? תישאר!! צבע, תוסיף קיר, זה יעשה אותו יותר "שלך"... בהצלחה, והמון צחוק בחיים...

 

[r e d head]

הכי חשוב שתרגיש בבית

והקירות הם לא שעושים את הבית זה כנראה עיניין של הרגשה, כי הזכרונות הרעים שלי קשורים לאדם שלא נמצא כאן והם עזבו איתו. הקירות לא ספגו כלום כבר נצבעו פעמיים מאז, הכל בעצם השתנה. והבית נהיה בית רק אחרי שהוא יצא

 

[Lonely In Blue]

לפי דעתי...

במקרה הזה אתה צריך להקשיב לקול הפנימי. לחיות בבית בו גרתם כמשפחה - זה לחיות יום יום עם הזכרונות. ולא משנה אילו שינויים תכניס... ולא משנה איזו הרגשה תנסה להרגיש... אתה תחיה יום-יום, שעה-שעה, עם העבר. כאן, בחדר הזה, הילדים זחלו על השטיח... כאן, בחדר האוכל הזה, ישבנו יחד כמשפחה... משהו בתוכך מסרב להתמודד עם זה, וכנראה בצדק. לגור בבית אחר יאפשר לך להפוך דף. לחיות יותר עם ההווה, ולהקדיש יותר לעתיד. גם כך, העבר ילווה אותך. לחיות איתו כתזכורת מתמדת... יכול להיות קשה. ואם זה מה שאומר לך הלב... כדאי להקשיב לו.

 

[מלאה בקסם]

הבית הוא היכן שהלב

כשלפני 4 שנים בעלי מת כולם חשבו שאעזוב את הבית ואני חשבתי - זה הבית שלי זה הבית שלי זה הבית שלי אז שיניתי ושיפצתי ועשיתי אותו עוד יותר שלי צבע, הוספתי חדרים, החלפתי את הגג, את כל הרהיטים, ווילונות אפילו אפילו את הידיות של הארון בחדר השינה והוא שלי, הבית הם שלי, כאן, איתי הילדים ואני פה. ולא מצטערת לרגע. אל תלך אם אין לך צורך ללכת. אם זה הבית שלך. תישאר.