אצלי ...
השאלה הראשונה והשנייה מאוד קשורות... זה מסובך כי אני לא חושבת שמישהו ירצה שאני אמות בישבילו... "לתת את הנשמה" בשבילי זה להקשיב,לוותר,לעזור ולתת המון מעצמי לאחרים. אני אוהבת נורא להקשיב ולייעץ וכו´...אבל אני יכולה לדבר ופשוט לא להפסיק...כשטוב...כשרע...זה גם תלוי בצד השני-אם הבנאדם משעמם אז אני אדבר...אם הוא מעניין אז הוא ימצא את הנקודות לענות לי ולדבר גם כשאני מדברת "בלי סוף"...אני אוהבת אנשים שמצליחים לעשות את זה... ...עכשיו כשקראתי את השאלה היטב הבנתי שמדובר בלקחת חיים של מישהו,ולא הייתי עושה את זה,ממש לא.הייתי נעזרת ונתמכת במישהו אבל עד שהוא היה מראה סימני מצוקה ושאני מתחילה להעיק עליו ואז הייתי עוזבת,זה לא קרה לי עד עכשיו אבל אני מניחה שכך יראו הדברים אם וכאשר... ניקולי,את מדהימה!את גורמת לי לחשוב ולהבין דברים "מאחורי הקלעים" להבין מי אני ומה אני רוצה.זה פשוט מדהים...אני אפילו לא יודעת ממש איך לתאר את זה,יש לי הרגשה שאני פשוט יודעת מי אני,מה יש לי להציע,אני שלמה עם עצמי!!! טוב לי עם מי שאני...הרבה זמן אני מנסה להגיע למצב זה וכנראה שהייתי בו אך לא הכרתי בזה כי הייתי עסוקה בלחפש אותו ולא שמתי לב שכבר מצאתי...אבל תמיד יש עוד דברים שאנחנו רוצים.יש תאוריה בפסיכולוגיה שאומרת שהנשמה אף פעם לא מגיעה למיצוי ושלווה ושתמיד יהיה משהו חסר שנרצה להשיגו,וכשנגיע למצב כזה זה יהיה במוות...אני לא זוכרת הכל אבל זה הרעיון הכללי. תודה מתוקה שלי,שאת יודעת לפתוח לי את העיניים!!!