מסכימה איתך
אנשים עוזרים לאנשים מכל מיני סיבות. אבל בבסיס כל הסיבות האלה נמצא (וזאת כמובן דעתי) המניע האישי. גם אם מישהו עוזר לאנשים בגלל ההרגשה הטובה שזה נותן, בסופו של דבר הוא עושה את זה למען עצמו, הרי הוא מרוויח את תחושת הסיפוק. אני לא מאמינה שיש דבר כזה "לתת בלי לקבל תמורה". כי תמורה תמיד קיימת, גם אם לא ניתן לראות אותה ממש. (כפי שכבר אמרתי: התחושה שזה נותן). אחרים יעזרו כדי לקבל הערכה מצד אנשים אחרים. ויש שעוזרים מתוך רחמים אבל אז אני שואלת את עצמי: מה מקור הרחמים שלנו על אדם כזה או אחר? כלומר: מה זה בעצם רחמים? ולמה מרגישים את הרגש הזה? יכול להיות שבאיזשהו מקום, אדם שאנחנו מרחמים עליו, הוא אדם שנמצא בסיטואציה שמוכרת לנו, אולי ממקום אחר בחיים האישיים שלנו. למשל אדם עני שאנחנו מרחמים עליו. אולי בעצם גם אנחנו מרגישים "עניים" ומפה האמפתיה (עוני הוא לא בהכרח מחסור חומרי. גם מחסור באהבה למשל זה עוני). אני למשל אוהבת לעזור לאנשים שאני אוהבת במיוחד. זה צורך פנימי כזה ולכן אני יודעת שכשאני עוזרת למישהו, אני קודם כל עוזרת לעצמי.