שאלה!

[lior efi]

שאלה!

קודם כל אני ליאור אבל אתם יכולים לקרוא לי אפי! חחח... אני מאשדוד! לא פעם ראשונה שלי בפורום אני מבליח מדי פעם! אני קורא כמעט בקביעות את ההודעות והמאמרים כבר יותר משנה! פשוט אני די עסוק מלכתוב! בכל אופן השגתי את האלבום forever changes של Love בהמלצתכם! וכבר אחרי השמיעה השנייה הוא שבה את לבי! דיסק יפהפה ועושה חשק לקחת איזה אל אס די קטן על הבוקר...! אני מאוד אוהב את הסגנון הפסיכודלי, למרות שאני די מעריץ את הפלוידים!!! אז רציתי לדעת עם יש לכם המלצות של פרוקול הארום? רצוי משו פסיכודלי וגם קצת מידע עליהם אם אפשר! ועוד משו! האלבום דצמבר של המודי בלוז! שווה להשיג אותו? פסיכודלי? תודההההה מראשששש!!! אם אני יגיב לתגובות שלכם זה כנראה יהיה באיחור אז תסלחו לי! ביי

 

[lior efi]

jumpinnnnnng!!!

 

[MajorWinters]

לא ככה מקפיצים../images/Emo19.gif

"אני מאוד אוהב את הסגנון הפסיכודלי, למרות שאני די מעריץ את הפלוידים" למרות..? למרות ..? אני חושב שאתה אוהב את הסגנון הפסיכדלי בגלל שאתה מעריץ את פינק פלויד, או שמא אתה לא בקיא בתקופה הפסיכודלית שלהם?

 

[lior efi]

דווקא די בקיא! אבל...

אני חושב (כי אני יודע שהנושא הזה מאוד שנוי במחלוקת) שהם יותר פרוג מאשר פסיכודלי, לזה התכוונתי! כמובן שאני מודע לתקופה הפסיכודלתי שלהם וגם לסיד בארט החביב ואני נהנה לשמוע אותם any time any place!

 

[סכיזואיד]

sinking not sunking

 

[הניבלונגים]

רק רגע

לפינק פלוייד יש כמה תקופות (והנושא דובר כאן בעבר כמה וכמה פעמים), ראשית תקופת בארט, בה הלהקה הייתה פסיכדלית לגמרי, למעשה פ"פ היו בתקופה זו מחלוצות הפסיכדליה הקשה (להבדיל מהפסיכדליה הרכה והפופית יותר של הביטלס למשל) לאחר שהועזב בארט, על ידי חבריו ללהקה, עברה הלהקה תקופה של חיפוש דרך, בה הם נעו בין פסיכדליה לבין פרוג (עם מעט נגיעות בפרוג של ממש), תקופה זו נמשכה עד הדרק סייד, בדרק סייד מצאה הלהקה את הצליל שלה, צליל שהוא לא פרוג ובטח לא פסיכדליה, אלא יותר שילוב של השפעות שונות (בעיקר השפעות בלוזיות, בעיקר על נגינת הגיטרה של גילמור, השפעות פרוג, על הסינטיסיזרים של רייט), כלל אפשר לכנות את מה שפ"פ עשו בין הדרק סייד לפינאל קאט, אולי ארט רוק ואולי ארינה רוק, אבל קשה לקרוא לזה פרוג. בתקופה הפסיכדלית שלהם פ"פ היו פסיכדליים (פה באה נקודה), יש מחלוקת לגבי התקופות המאוחרות יותר, למרות שאישית אני לא בטוח שאפשר לכנות את מה שהם עשו אז פרוג, אני לא חושב שזו טעות להגדיר את זה אכן כפרוג (לא שאני מוצא את החשיבות הגדולה בהגדרה שכזו). אישית, אם אני מתעסק כבר בהגדרות ג'אנריות, להגדיר אלבומים ולא להקות, שכן רוב הלהקות שאני מכיר, לא נשארו מקובעות באותו ג'אנר לאורך זמן רב ובאופן עיקבי.

 

[מורנא007]

פינק פלוייד

הצד הראשון של אטום מאתר הארט הוא 100% מתקדם לדעתי.

 

[הניבלונגים]

מסכים

יש להם עוד כמה קטעים שהם 100% פרוג אבל אין להם באופן עקבי יצירות מלאות של פרוג, הם יותר הושפעו או שיחקו עם פרוג מאשר ממש יצרו במכוון פרוג, באטום הארט למשל, זה נראה כאילו הם נבהלו מעצמם והוסיפו עוד צד, שהוא אומנם אחד הטובים שלהם, אבל 100% לא פרוג.

 

[giloni]

Procol & the Moodies

שתי להקות האב של הרוק המתקדם. מבחינת המודיז, כבר היה כאן דיון נרחב באלבומיהם - אני סבור שכל האלבומים מ 1967 (Days of future past) ועד 1972 (Seventh sojurn) הם המיטב של הרוק הפסיכדלי-פרוגרסיבי של ימי הינקות שלו. העיבודים לא ממש מורכבים אבל מי שמחפש מוסיקה סימפונית עם צלילים שמיימיים של מלוטרונים והרמוניה קולית נהדרת - יהנה מכל אחד מהם. כל מה שיצא מאוחר יותר נוגע בצד הפופי של הדברים. את האלבום December, האלבום האחרון של הלהקה מ 2003, טרם שמעתי אבל הם נותרו רק שלושה (Edge, Hayward, Lodge) והביקורות פושרות פלוס. אם זה דומה לאלבומים שלהם משנות השמונים והתשעים, אז לא צריך לצפות למשהו מיוחד. Procol Harum כמו המודיס, ממשיכים להופיע ולנגן. גם הם הוציאו אלבום חדש לאחרונה, The Well's on Fire אותו שמעתי, וניתן לומר שמבחינתם לא עברו שלושים ושש שנה מאז נכנסו לאולפן ההקלטות בפעם האחרונה. עדיין הצליל המיוחד של הפסנתר ואורגן ההאמונד הארכיאולוגי, עם קולו הקברטי של Gary Brooker והליריקה הפסיכדלית לנצח של Keith Reid. מהאלבומים הקדומים של הלהקה שווה לשמוע את כל אלה שיצאו עד האלבום התשיעי (Ninth) שיצא ב 1975 כאשר המוצלח ביותר לטעמי הוא A Salty Dog. מדובר בשתי להקות שלא הצליחו להתקדם יחד עם ההתקדמות של המוסיקה שהם עצמם היו האבות המייסדים שלה, אבל לחובבי הנוסטלגיה הם נשמעים תמיד עדכניים. יקי מהאלבומי

 

[lior efi]

תודההה!!!

ואם אתם רוצים אני אשמח לדעת את שמות האלבומים הכי "שווים" של השניים הנ"ל!

 

[הניבלונגים]

אז ככה

בקשר למודיז, תקרא את המאמר המשובח במיוחד הזה של הליידי, שיעזור להבהיר כמה דברים, היא גם מאזכרת שם את כל האלבומים שלהם ששווה לשמוע (ושווה בהחלט). בקשר לפרוקול הארום, הייתי ממליץ, כמובן, גם על האלבומים הראשונים, בעיקר על הראשון, הנושא את שם הלהקה ושוחרר כמה חודשים אחרי יצאת הלהיט הענק שלהם Whiter Shade of Pale, אולם כפי שנהגו להקות בריטיות רבות, השיר אינו מופיע באלבום זה (או בכל אלבום אולפן אחר של הלהקה, הוא הופיע בתקליט לראשונה באוסף מ 73), אבל גם בלי השיר הזה, מדובר באלבום מדהים!, עוד אחד מהראשונים שהייתי ממליץ עליו בלי היסוס הוא: A Salty Dog אלבום שיסביר למה מתיחסים אליהם כאל להקת פרוג ראשונית ולמה הם הרבה יותר מהשיר האחד שבזכותו מכירים אותם היום אגב, אם אהבת את Forever Changes של love הייתי ממליץ גם על Da Capo שלהם שהוא אלבום מופתי לא פחות וגם על אלבום ההופעה שלהם (של ארתור לי בעצם), שיצא בשנה שעברה: Forever Changes Concert

 

[lior efi]

וואו!!!!! תודה תודה תודה!

אחלה מאמר של הליידי! בהחלט כישרונית ובהחלט עשתה לי חשק לצעוד לכיוון הטאוור רקורדס ולרכוש אלבום מודי! ועוד לא קראתי את המאמרים הנוספים שנכתבו! בינתיים שוב תודה!